בית כנסת הארבלים ברחוב זוננפלד בירושלים, בית הכנסת הראשון בו התפללו חברי הקהילה האפגנית
ירושלים תשפ"ה, 2025
בית הכנסת ישועה ורחמים בירושלים
מאת משה בצלאל
סיפורנו מתחיל בשנות השלושים המוקדמות של המאה העשרים.
הרב יוסף גרג'י היה בנו של הרב מנהיג העדה מולא מתתיה גרג'י. מולא מתתיה כתב את הכרוניקה של עדת יהודי אפגניסטן שבהראט בחיבורו החשוב "קורות זמנים". הוא עלה לארץ בשנת 1906 ונפטר בשנת 1917. בנו יוסף גרג'י היה רב הקהילה אחריו. באותה תקופה לא היה לעדה בית כנסת להתפלל בו והם התפללו בבתי כנסיות אחרים בעיקר בבית הכנסת של הארבלים שברחוב זוננפלד.
הסיפור מתחיל ביום השנה לפטירת אביו מולא מתתיה, כשרצה הרב יוסף גרג'י לקנות מפטיר לעלייה לתורה לזכרו, וקהילת הבבלים לא איפשרו לו ונתנו את המפטיר למישהו מעדתם. מעשה זה חרה מאוד לאנשי העדה שלא יכלו לעבור על עלבון זה לסדר היום. סבא רבא שלנו משה בן שמעון בצלאל (בעל שם התואר מוסא חאן) שהיה גבאי ומשרת ציבור, לא יכול היה להינחם על העוול שנעשה לרבו והחליט כבר למחרת היום לעשות מעשה. הוא ועוד כמה מנכבדי העדה שלחו מכתבים ושליחים לפרנסים מעדות או מקהילות קרובות ורחוקות לאסוף תרומות למען הקמת בית כנסת לעדה האפגנית. ואמנם בהשתדלות רבים וחשובים בשנת תרצ"ו קנו את הנכס שברחוב רייכמן 29 בשכונת בית ישראל. הבניין עצמו נוסד בשנת תר"ץ, כפי שמעיד לוח האבן שבכניסה לבניין.
המבנה שנרכש היה בן שני חדרים גדולים ותקרותיו היו מקומרות בסגנון התקופה. פרט ראוי לציון היה עובי הקירות שהיה קרוב למטר (זאת לפי עדות דודי יוסי בצלאל). בני העדה התפללו במבנה זה יותר מעשור. קיים בבית הכנסת לוח זיכרון משיש שנחקק בשנות הארבעים המאוחרות ובו הקדשה לזיכרון עולם של הנכבדים המייסדים של בית הכנסת. התאריך המצוין בלוח הזיכרון הוא שנת תרצ"ו (1935-6) והוא זמן רכישת הנכס. בית הכנסת שימש כבית תפילה במבנה הישן עד שנהרס בשנת 1950 ונבנה מחדש.
החלק הראשון של לוח הזכרון מוקדש לזכרם של העושים במלאכה, ברכישת הנכס, שהשתדלו בהתרמה ובגיוס אנשים וכספים למטרה הנאצלה, ובראשם משה בן שמעון בצלאל.
החלק השני בלוח הזיכרון, מדבר על בניית המקום מחדש בשנת תש"י (1950), ומוקדש לאנשי העדה שעסקו במלאכת הבנייה וההקמה של המבנה החדש בן שתי הקומות, בהם מר יוסף אליאס ומר שלום דדש ואחרים.
לוח הזיכרון מצוי בבית הכנסת ישועה ורחמים בקומה השנייה.
לוח האבן בכניסה לבית הכנסת ישועה ורחמים המעיד על בניית המבנה בשנת תר"ץ
לוח הזכרון בקומה השנייה של מבנה ישועה ורחמים המעיד שהנכס נקנה בשנת תרצ"ו על ידי בני הקהילה האפגנית ובראשם משה בן שמעון בצלאל (מוסא חאן)
משה בן שמעון בצלאל (מוסא חאן), הגבאי שבהשתדלותו נקנה מבנה בית הכנסת ישועה ורחמים
הזמנה לחגיגת יסוד אבן הפינה לבניין החדש בשנת תש"י (1950). מוקדש לאנשי העדה שעסקו במלאכת הבנייה וההקמה של המבנה החדש בין שתי הקומות, בהם מר יוסף אליאס ומר שלום דדש.
בר המצווה של אהרן בצלאל, שנערך בשנת 1938-1939 במבנה בית הכנסת ישועה ורחמים
מאיר בצלאל, הצלם אשר צילם את אירוע בר המצווה של אהרן בצלאל וצילם אירועים מחיי הקהילה ורבים מבני הקהילה. פעל בשנת ה-30 וה-40
בית הכנסת ישועה ורחמים בשכונת בית ישראל בירושלים, 2015 צילום © אורית סימן-טוב
ר' רפאל בקשי גבאי בית הכנסת ישועה ורחמים ליד שערו המשופץ של בית הכנסת, תשע"ה, 2015. צילום: אורית סימן-טוב
בית הכנסת נמצא בשכונת בית ישראל הסמוכה לשכונת הבוכרים בירושלים. בשכונות אלה התגוררו בשנות השלושים עד החמישים מרבית בני הקהילה האפגנית בארץ. בית הכנסת ממוקם ברחוב רייכמן 29, ירושלים. הגבאי המרכזי הוא מר רפאל בקשי המשמש גם כיו"ר ועד יהודי אפגניסטן. רב הקהילה הוא הרה"ג צבי סימן-טוב שליט"א.
מבנה בית הכנסת נוסד בשנת תר"ץ [1930], כפי שמעיד לוח האבן בשער הכניסה לבית הכנסת. המייסדים היו קהילת המתפללים יוצאי העיר הראת שבאפגניסטן. כפי שמעיד בן-ציון יהושע בספרו "מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן", כמה מן העולים האפגנים, בעיקר בני המשפחות: אליאס, כהן, בצלאל, קשאני, הראתי, גול, היו אמידים והם בנו או רכשו בתים גדולים שבמרכזם חצרות מפוארות, בעיקר בשכונת הבוכרים, בבית ישראל ובכרם אברהם. בשנת 1929 מנתה הקהילה 327 נפש. משגדל מניינה של הקהילה האפגנית בירושלים נקנה מבנה בית הכנסת שהוקם בשנת 1930 והפך לבית כנסת בשנת תרצ"ו. נבחרו שבעה מטובי העדה לנהל את העניינים הנחוצים לעדת אפגניסטן. בין היתר הוקמו מוסדות סעד, חינוך וחברה קדישא. מספר שנים קודם להקמת בית הכנסת "ישועה ורחמים" נוסדה קהילת מתפללים בעיקר מיוצאי העיר הראת בחצר "זבורוף" ברחוב זוננפלד שבשכונת בית ישראל. לימים הפך מניין מתפללים זה לבית הכנסת "הארבלים". בשנת 1934 הוקם אצ"א (ארגון צעירי אפגניסטן). אחת מפעולותיו הראשונות של הארגון הייתה הקמתו של בית כנסת המיועד לצעירים בלבד בקומה שמעל בית-כנסת "ישועה ורחמים". בשנת 1936 הקימו צעירי העדה בירושלים את "קופת מלווה חברים" שנתנה לחבריה הלוואות ללא ריבית כנגד משכון. הרב בנימין גרג'י שלימים היה רב הקהילה בירושלים, נבחר ליושב ראש בשל אישיותו הלמדנית והפעלתנית וייחוסו המשפחתי, ור' יוסף אליאס נבחר למזכיר בשל היותו פעיל בענייני העדה ובבית הכנסת.
בשנת 1960 שופץ בית הכנסת ועוטר בסמלי שנים עשר השבטים על-ידי גר הצדק גרשון כוכבי. בסוף שנת 2014 שופץ בית הכנסת ביסודיות. הורחבה הכניסה וקומת הקרקע לקראת הקמת ספריה לספרים עתיקים שהובאו לארץ מהראת. לכשיסתיים שלב זה של השיפוץ ישופצו גם בית הכנסת ועזרת הנשים בקומה העליונה. בכניסה לבית הכנסת חצר רחבה ששופצה, לאחר שנסתם בור המים הענק שהיה מתחתיה. בגינת בית הכנסת היו בעבר עץ ערבה, עץ רימון ודקלים. כיום נותרו בה שני דקלים אך הורחב השטח לשימוש הציבור. בית הכנסת ישועה ורחמים משמש גם כבית מדרש, וקיים בו גם הכולל "נתיב בנימין" על שם הרב בנימין גרג'י ז"ל. נשיא הכולל הוא הרב הראשי של הקהילה הרה"ג צבי סימן-טוב שליט"א.
כל פעולות השיפוץ של בית הכנסת והוצאות התפעול ממומנות מתרומות ומהקדשים. ציבור המתפללים מונה כארבעים איש והוא כולל את בני הקהילה ועדות אחרות. נוסח התפילה והלחנים הם אפגנים וירושלמים. שעות התפילה: בשבתות – קבלת שבת בזמן, שחרית – הנץ החמה מניין ראשון, מניין שני בשמונה בבוקר. תפילת מנחה בשבת בשעות אחה"צ וערבית במוצאי שבת. התפילות מתקיימות בשבתות, בחגים ובימות החול, למעט תפילת שחרית בימות החול. בבית הכנסת ובבית המדרש ובכולל "נתיב בנימין" מתקיימים שיעורי תורה וקבלה, גם בימי חמישי בלילה, ימי שישי וערבי חג.
הראיון נערך בט"ו בכסלו התשס"ה (7.12.2014) עם גבאי בית הכנסת ר' רפאל בקשי והרב רפאל בצלאל שהוא חבר ועד העדה לענייני מלגות ועזרה לנצרכים , ועם חברי מערכת אתר האפגנים זאב יקותיאל ואתי עמית