דבר היו"ר



דבר היו"ר לחג הפסח

קוראים יקרים,
הנה הגשם חלף הלך לו. חג הפסח, חג האביב, חג החרות, הגיע ומסמל את יציאתנו משעבוד לגאולה. ההגדה שאנו קוראים בליל הסדר מספרת את סיפור יציאת מצרים והיציאה מעבדות לחירות, כדי שנזכור מאורע מכונן בתולדות עם ישראל, "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים ט"ז, ג); "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות י"ג, ח) . 
מה משמעות ההגדה לימינו? שלא רק את סיפור יציאת מצרים עלינו לספר לילדינו אלא גם את סיפור יציאת אבותינו מהגולה למולדת ההיסטורית ובמקרה שלנו: סיפור יציאתנו משעבוד אפגניסטן לחרות על אדמת ישראל. אכילת המצה, לחם העוני, באה להזכיר לנו שאין להותיר מאחורינו אחים עניים ונצרכים אלא יש להטות שכם ולסייע לכל נצרך, כדי ש'כָּל דִּכְפִין יֵתֵי וְיֵכוּל, כָּל דִצְרִיךְ יֵתֵי וְיִפְסַח'. יהודי אפגניסטן סעדו כל השנה את הנצרכים ובעיקר ערב פסח. זכור לי ביקור בביתו של ר' אבא גול ז"ל ערב פסח. מצאתי שפע של מצרכים שאסף וחילק לנזקקי העדה.

בראש חודש ניסן יצאו אבותינו ואמותינו אל הגנים ואל הפרדסים המלבלבים ושם ברכו 'בְרָכַהִי שִׁיגוּפֶה' (ברכת האילנות). בבתי הכנסת קראו את פרשת קרבנות הנשיאים והרבו להתעמק בזוהר ובגאולה, מתוך אמונה שבניסן נגאלין ויוצאים משעבוד לגאולה.
ההכנות לחג הפסח באפגניסטן החלו כבר בט"ו בשבט. אז החלו בניקוי החיטה והאורז לשימוש בחג הפסח. טחינת הקמח לאפיית מצות נעשתה מיד לאחר חג הפורים. עד לחג הפסח קרצפו וניקו את הבית מזוהמת החורף והנפחים ציפו את כלי הנחושת בציפוי חדש של בדיל. לקראת אפיית המצות שאבו מים מבעוד מועד ('מים שלנו'), סוננו ונצברו בתוך כדי חרס גדולים. הכדים כוסו בכיסויי בד והניחו עליהם סכינים ושיפודים כדי לסלק את המזיקים. מלאכת אפיית המצות נעשתה על-ידי הגברים. הם לשו את הקמח בזריזות רבה ושיוו למצות צורה נאה. גודל כל מצה כארבעים ס"מ. התנור היה עשוי לבנים שרופות ומעליו הונח סאג' מתכת קמור. האפייה נמשכה כיומיים ובשעת הצורך אפו מצות גם בחול המועד. בליל י"ד בניסן ערכו בדיקת חמץ ולמחרת ביערו את החמץ במדורות קטנות. הבכורים במשפחה צמו בי"ד בניסן תענית בכורות ובחצר הבית חיממו מים בדודי נחושת ובהם הגעילו את הכלים.
הנשים הכינו את ה'חַלֵק' (חרוסת). כסגולה הכניסו לחרוסת גם פירות יבשים ויין שהיו תלויים בסוכה והתקדשו בשל קדושת האושפיזין. לחרוסת גם הכניסו פירות שנותרו מליל ט"ו בשבט. לקראת ערב קרא אבי המשפחה בפני בני ביתו את 'סדר קרבן פסח'.
הסדר נחוג בשני לילות כמנהג חו"ל. הבית הוצף באורות והמשפחה הסבה בשילוב רגליים מסביב ל'סוֹפְרֶה' (מפה שנפרסת על השטיח). בני המשפחה נשענו על 'דוֹשַכּ' (כריות קשוחות). בתחילת הסדר הציגו הילדים סצנה דרמטית של סיפור יציאת מצרים. הם נכנסים הביתה, כשמקלותיהם בידיהם וצרורותיהם על שכמם. אבי המשפחה שואל: 'מי אתם?' והם משיבים: 'אנו בני ישראל היוצאים ממצרים'. לאחר מכן שואלים הילדים בזה אחר זה את הקושיות ב'מה נשתנה?'. 

הנוסעת אידה כהן, שביקרה באפגניסטן בשנת 1966 והתארחה בביתו של ראש הקהילה מוסא מורדוף, מתארת את ההכנות הקפדניות לקראת חג הפסח ואת הניקיון המדוקדק בבית. המשפחה הסבה על שטיחים וכסתות. על כתפו של הבן הצעיר כרכו במטפחת חלק מהאפיקומן והאב שאל את ארבע הקושיות. כשהגיעו לאמירת 'דיינו' הלקו בזנבות בצל זה את זה לזכר ההלקאות שהיו השוטרים מלקים את העבדים במצרים. פיסות של אפיקומן נשמרו כל השנה בידי בני המשפחה כקמעות וסגולה לבריאות טובה ולהצלחה. האירוח בפסח הוא כיד המלך. באסרו חג [שנקרא 'רוּז סַר סָאלִי' – יום ראש השנה], לאחר שקטפו מן השדות שיבולים [וחבטו בה זה את זה] באו לקבל את ברכתו של ראש הקהילה בקאבול, שהוא כהן וגם גבאי. ליד קערת מים הניחו ראי גדול כדי לראות את הבבואה בראי, ובתוך המים שמו תכשיטי זהב, כסף ואבנים טובות ובירכו זה את זה ב'שנה טובה', 'לשנה הבאה בירושלים' ואיחלו הצלחה בעסקים.
כמה טוב ויפה להיזכר באווירת החג באפגניסטן, שבה לא נותר בקהילה מי שאין לו 'סדר' והתכוונו כשאמרו 'כָּל דִּכְפִין יֵתֵי וְיֵכוּל, כָּל דִצְרִיךְ יֵתֵי וְיִפְסַח, הַשַׁתָּא הָכָא לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל'. משאת הנפש הייתה לא להשאיר אחד מבני הקהילה בלי 'סדר' ולהמשיך לחלום על עלייה לארץ ישראל. 
נדיבות הלב והאהבה לארץ ישראל הם שמייחדים את קהילתנו היקרה שזכתה להקים את ביתה בארץ ישראל. מה יכול להיות מתאים יותר בחג הזה מלעשות למען הקהילה שלנו ולתרום לאתר שלנו, כדי שנוכל להמשיך במפעל ההתנדבותי המבורך הזה ולהביא את סיפורה של קהילתנו. אנו מקווים לקיים השנה בעזרתכם ובעזרת השם כנס של יהודי אפגניסטן, שבו נקיים מצוות 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמור', תהיה זאת הזדמנות להכיר או להיזכר במסורות אבותינו ואימותינו בדעת, בבינה ובהשכל ובאווירה עליזה ושובת לב. 
ברוכים תהיו אחיות ואחים יקרים. חג שמח וכשר לכם, לבני ביתכם ולכל עם ישראל.    

שלכם,
בן-ציון יהושע-רז
יו"ר אתר יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות




****

בס"ד, ירושלים, ר"ח כסלו תשע"ו
דבר היו"ר

לבני העדה האפגנית ולקוראי האתר בארץ ובחו"ל,

שלום רב,
בשמחה, בכובד ראש ובתחושת אחריות קיבלתי את ההודעה על בחירתי כיו"ר אתר 'יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות', שהוקם ונערך ביידע ובאהבה גדולה ע"י צוות מערכת האתר ובראשם העורכת אתי עמית, אנשי סגולה שיש בהם נכונות לתרום מזמנם וממרצם למען קהילתנו היקרה. בטוחני כי בכוחות משותפים ובעצה אחת אתכם, בני הקהילה, ניזום ונבצע מפעלים למען עדתנו היקרה.
קהילתנו היא מן הקטנות בין קהילות ישראל בארץ ובתפוצות, אך מאחוריה עבר היסטורי ארוך ועשיר ותרבות חומרית ורוחנית ראויות לציון. אחת המטרות שהצבתי לנגד עיניי היא פעילות משותפת של ותיקי העדה ודור הבנים, הנכדים והנינים שנולדו מחוץ לאפגניסטן. מול עינינו קם לשמחתנו דור חדש של צעירים משכילים, הלוקחים חלק בכל תחומי החברה הישראלית ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות. יש חשיבות לשתפם בהפצת המורשת העשירה שלנו. בעזרת ה' ובעזרתכם נערוך אירועים וכינוסים מדעיים ופולקלוריים, שיאירו באור יקרות את ייחודה של עדתנו בעבר ובהווה, בארץ ובחו"ל.
מאחורי האתר ניצבת הקהילה היקרה שלנו. כל עשייה במסגרת האתר היא עשייה למען העדה כולה. באבות (ג, יז) שנינו: "אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה". המפעלים שאנו מבקשים לקדם יש להם עלויות ובלי עזרתכם ותרומתכם, כל אחד לפי יכולתו,
לא נוכל להתקדם. אנו מצפים לתמיכתכם. באתר תמצאו כתובות למשלוח תרומתכם.

קוראים יקרים, אני מצפה לקבל את תגובתכם, הצעותיכם והמלצותיכם לגבי האתר ולגבי הפעילויות המומלצות מחוצה לו. 
שלכם 
בכבוד ובברכת חג אורים שמח
בן-ציון יהושע-רז
From the Chairman
B”H, Jerusalem, Rosh Chodesh Kislev 5776

Afghan community members and readers of the website in Israel and abroad,

Greetings,

It is with great joy and sincerity of heart that I received notice of my election as chairman of the website for “Jews of Afghanistan in Israel and Abroad,” founded and edited with extensive knowledge and great love by members of the site. These treasured individuals, and their willingness to contribute their time and energy on behalf of our community is praiseworthy. I am confident that with our joint efforts and in mutual discussion with you we will initiate and carry out great things for the sake of our community.

Although our congregation is one of the smaller communities in Israel and abroad, it possesses a long and rich history, as well as an impressive material and spiritual culture that are worth mentioning. One of the goals I have set before my eyes is to stir up the joint activity of the elders of our community with the generation of the sons, grandchildren and great grandchildren born outside Afghanistan. To our great joy, we have been fortunate to see a new generation of educated young members of the community grow before our eyes, taking part in all areas of society and rising to prominence in droves. It is important to include them in the dissemination of our rich heritage so that inherit and continue the legacy of their ancestors. With G-d's help and with your help, we will hold events as well as scientific and folkloristic conferences to illuminate brightly the uniqueness of our community, of past and present, in Israel and abroad.

Our beloved community stands behind this site. Every action by the site is done on behalf of the entire community. It is taught in Tractate Avot (Ch 3, Mishna 17): “If there is no flour, there is not Torah.” The enterprises that we seek to advance have costs, and without your help and contributions – each according to his ability – we cannot proceed as expected. We look forward to your support. You will find addresses to send your contributions to on the site.

Dear readers, I look forward to receiving your feedback, suggestions, and advice about the site and about any recommendations of activities beyond the site itself.

Respectfully yours,

With honor and blessings, Happy Festival of Lights

Ben-Zion Yehoshua-Raz



Share by: