החיפושית שחיפשה בעל

החיפושית שחיפשה בעל 
זבולון קורט
מפי שושנה קורט


היה היתה חיפושית שגדלה והגיעה לפרקה, אך אף אחד לא ביקש את ידה. היתה החיפושית מודאגת מאוד שלא נישאה ונשארה בבית מעמסה על הוריה, ואוכלת לחם חסד על חשבונם. באחד הימים החליטה לצאת לרחוב ולחפש לעצמה בעל. בלילה שמה חינה בידיה וברגליה, סידרה את ריסיה, שמה פודרה על פניה, אודם בשפתיה ופוך בעיניה, לבשה את בגדיה היפים, יצאה לרחוב לבחור לה בן זוג. הלכה והלכה והגיעה לחנות מכולת. ראה אותה בעל החנות ושאל: "חיפושית צבועת ידים ורגלים, לאן פניך מועדות?" (גוּגָאלַכִּי דַסְת רַנְגִינִי פָּאה רַנְגִין, כּוּגָ'א מִירִי").

"הולכת אני לחפש לי בעל כדי לאכול לחם חיטים, ולא לשמוע טענות ומענות של אחרים". ("מִירַם שׁוּ כּוּנַם שּוּהַר כּוֹנַם, אָלִי דוּאָאק בּו סַר כּוּנַם, נוֹנִי גַנְדוֹם בְּכוֹרַם מוּנַתִי מַרְדוֹם נַכַּשַׁם").

אמר לה בעל החנות: "בואי הינשאי לי."

שאלה החיפושית: "וכשתתרגז מה תעשה לי?"

אמר לה: "אכה אותך במשקלות על הראש."

אמרה החיפושית: "אני רכה ועדינה ואיני יכולה לסבול זאת. לא אנשא לך" ("בּו בּו בּו מַן נָאזֵכִּי נָארִינַם מַן צַ'מְצֶ'ה כִיָארִינַם, מַן תָאקַתִי אִין נַדָארַם, מַן תָאקַתִי אִין נַדָארַם, מַן זַנִי תוֹ נַמִישַׁם").

המשיכה ללכת והגיעה לחנות מנופקטורה. ראה אותה בעל החנות ושאל: "חיפושית נאה צבועת ידים ורגלים, לאן פניך מועדות?"

"הולכת לחפש לי בעל."

"תינשאי לי."

"וכשתתרגז מה תעשה לי?"

"אתן לך עם המטר על הראש."

"לא אנשא לך."

המשיכה ללכת והגיעה לאיטליז. ראה אותה בעל האיטליז ושאל: "חיפושית נאה, לאן פניך מועדות?"

"הולכת לחפש בעל."

"תינשאי לי."

"וכשתתרגז מה תעשה לי?"

"אתן לך עם הגרזן על הראש."

"לא אנשא לך."

המשיכה ללכת, ראה אותה עכבר. שאל אותה: "חיפושית נאה, לאן פניך מועדות?"

"הולכת לחפש לי בעל."

"תינשאי לי."

"וכשתתרגז מה תעשה לי?"

אמר העכבר: "אטבול את זנבי בפוך ואמרח בעינייך."

אמרה החיפושית: "טוב אמרת וטוב אמרת מעומק לבי אמרת" (כוֹשׁ גוֹפְתִי וְכוֹשׁ גוֹפְתֵי, אַז תַאהֵי דֵלַם גוֹפְתִי"). החליטה להתחתן אתו. קבעו מועד לחתונה.

ביום החתונה הצטרפו אליהם בתהלוכה עורב, חתול, שועל, כלב, יתד, סולם ועקרב. הלכו הביתה. החתן והכלה נכנסו לחדרם לישון, ומלוויהם, כל אחד חיפש לו מקום כדי לישון באותו לילה. העורב עלה על העץ, החתול נכנס למטבח, השועל ללול, הכלב על המדרגות, הסולם ליד הדלת, העקרב נכנס לקופסת הגפרורים. שכבו כולם לישון. הרגישה החיפושית דגדוג בגוף. קמה לקחת גפרורים כדי להדליק אור וכשפתחה את הקופסה עקץ העקרב את ידה. עברה את המפתן לעבר הדלת והיתד נתקע לה ברגל. כאשר פתחה את הדלת, נפל הסולם על הראש, ירדה במדרגות, נבח הכלב ונשך את רגלה. ירדה לחצר, ראתה את הלול פתוח והשועל טורף את התרנגולות. נכנסה למטבח שרט אותה החתול. התרגזה מאוד, יצאה החוצה, הרימה ראשה למעלה ואמרה: "אלוקים אדירים למה מגיע לי כל זה?" בו ברגע עשה העורב את צרכיו על ראשה. עייפה ורצוצה ועצובה נכנסה לביתה לישון.




גוּגָאלַכִּי דַסְת פָּאה רַנְגִין (חיפושית קטנה ומקושטת)

כּוּגָ'א מִירִי? (לאן פנייך מועדות?)

מִירַם שׁוּ כּוּנַם שׁוּהַר כּוֹנַם, (הולכת אני לחפש לי בעל)

אָלִי דוּאָאק בּוֹ סַר כּוּנַם (לעטות הינומה לראשי)

אַגַר שׁוהַרַת בְּסַרַת יַג סַנְג פַּנְג' קִילוּ בְּזַנֶה? (ואם בעלך יטיח אבן כבדה בראשך?)

בּוּ, בּוּ, בּוּ (אוי, אוי, אוי)

מַן נָאזֵכִּי נָארִינַם מַן צַ'מְצֶ'ה כִיָארִינַם, (אני עדינונת, רגישונת, קטנטונת)

מַן תָאקַתִי אִין דָארַם (אני רגישה לכך)

מַן תָאקַתִי אוֹן דָארַם  (ולכך)




Share by:
***