אוצרות תרבות
אוצרות תרבות
אוצרות התרבות של העדה הם מכלול עשיר של ספרים, פיוטים, מלבושים,
חפצים, כְּתוּבּוֹת ודָסטַקים, סיפורים ומשלים הנארגים לכלל יריעה אחת עמוקה,
עשירה וצבעונית. הנושא בהכנה, במהלך הזמן יתארגן המדור לפי נושאים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
להלן חפצים אשר נשלחו אלינו ע"י בני העדה (המדור בהכנה):
פּוּלֵקִי
פּוּלֵקִי הוא רדיד חגיגי המכסה את כתפי האשה ולעיתים גם את ראשה. הוא ארוג כתחרה ועליו תפורים פָּיֵיטִים מוזהבים.
את תמונות הפולקי שלחה אלינו אלונה שר, בתם של יפה ועוזיאל מנשה (שר) מבלך שבאפגניסטן
על הפולקי רקום עם פייטים " יפא ועוזיאל"
מגן דוד נרקם על הפולקי של יפה מנשה (שר) מבלך
מעיל חתונה
מתוך עבודת שרשים של עפרי בצלאל, נין לצביה ושמואל בצלאל:
עפרי בצלאל לובש את מעיל החתונה של סבא רבא שמואל בצלאל,
מעיל אותו לבש הסב בעת חתונתו באפגניסטן
הפתילייה של סבתא רבתא צביה בצלאל עליה בישלה והיא בשימוש עד היום
ג'אמטאס אהרן בן משיח דיל ז"ל
אגרות ברכה
*
בשנת תשי"ג (1953) שלח הרב מולא אשר גרג'י אגרת ברכה לנכדו אביגדור גרג'י,
בנוסף גם שלח ברכה בשם הסבתא, וחתם בשמה: מאת גברת דבורה
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
דגם בית המקדש
דגם בית המקדש שבנה איזי שבתאי מלוס אנג'לס
איזי (יששכר) שבתאי הוא הראתי המתגורר בלוס אנג'לס שבארה"ב.
אביו הוא משה בן יצחק שבתאי ואמו בת שבע בת אברהם שבתאי.
אברהם ויצחק הם אחים ואביהם המשותף הוא עובדיה שבתאי.
אביו הוא משה בן יצחק שבתאי ואמו בת שבע בת אברהם שבתאי.
אברהם ויצחק הם אחים ואביהם המשותף הוא עובדיה שבתאי.
במקצועו היה איזי נגר ובנאי (50 שנה), ועבד בתעשיית הסרטים בבניית מודלים במשך 15 שנה.
בנה מודלים לשלושים סרטים.
בנה מודלים לשלושים סרטים.
את המודל של בית המקדש העשוי משיש וזהב בנה לפי התנ"ך, התלמוד, לפי ספריו של הרמב"ם וספרים שרכש בארץ.
דגם זה של בית המקדש הוא דגם בית שני, בנייתו ארכה למעלה מחמש שנים, והוא מצופה שיש וזהב.
הדגם צולם לפני סיום העבודה.
הדגם צולם לפני סיום העבודה.
חפצי הבית
גָ'אם טָאס מהאראט של איזי שבתאי מלוס אנג'לס.
ג'אם טאס (צלוחית איסוף) היה משמש לשתיית עָרָק,
והיה חרוט עליו שם האיש או האשה שלכבודם הוכן,
לעיתים גם צויין תאריך הלידה או האירוע.
עיטורים אופייניים היו הכותל המערבי, קבר רחל, צבייה ודגים,
ובמרכז מגן דוד עם המילה ציון
ג'אם טאס (צלוחית איסוף) היה משמש לשתיית עָרָק,
והיה חרוט עליו שם האיש או האשה שלכבודם הוכן,
לעיתים גם צויין תאריך הלידה או האירוע.
עיטורים אופייניים היו הכותל המערבי, קבר רחל, צבייה ודגים,
ובמרכז מגן דוד עם המילה ציון
קָ'אנְדוֹן לסוכריות מהאראט, באדיבות איזי שבתאי מלוס אנג'לס
כוס הקידוש של מאיר כהן מירושלים
ספל שתייה, מאיר כהן
נרתיקים לקלפים, מאיר כהן
מקלות דוק' לטוויית חוטים, כוס קידוש מכסף, מיכלי כסף לכַּחַל (סֵרמֵה), כובע אפגני
התמונה באדיבות יוסי כהן וברכה כהן מירושלים
יוסי כהן-שוּר הוא בנם של ששון כהן (בן רפאל ויוכבד), ואסתר (בת בנימין ודבורה סימן-טוב) מהראת.
ברכה כהן היא בתו של אפרים כהן ז"ל מירושלים
התמונה באדיבות יוסי כהן וברכה כהן מירושלים
יוסי כהן-שוּר הוא בנם של ששון כהן (בן רפאל ויוכבד), ואסתר (בת בנימין ודבורה סימן-טוב) מהראת.
ברכה כהן היא בתו של אפרים כהן ז"ל מירושלים
גביע כסף בן 100 שנה. הגביע הוא חלק מסט לקידוש שחולק לנכדים,
ובמקור היה שייך לשרה ושמעון גול. שלח למערכת נכדם רפי ורדי.
מפריטי הנדוניה של סנו גול ז"ל, שנמסרו למערכת ע"י בנה רפי ורדי:
אמו של רפי, סנו בת אברהם דיל סרגה בחוט משי (DMC) מספר פריטים
לקראת חתונתה עם ראובן גול. הפריטים,ביניהם ציפיות, וילונות, סינרים,
נשמרו ע"י סבתו של רפי והם נמסרו לו לקראת חתונתו.
ציפית לכרית, עם שם החתן ראובן גול
אמו של רפי, סנו בת אברהם דיל סרגה בחוט משי (DMC) מספר פריטים
לקראת חתונתה עם ראובן גול. הפריטים,ביניהם ציפיות, וילונות, סינרים,
נשמרו ע"י סבתו של רפי והם נמסרו לו לקראת חתונתו.
ציפית לכרית, עם שם החתן ראובן גול
מפית עם שם החתן ראובן והכלה סנו
וילון עם רקמת כותל מערבי
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
דסתק
דסתק הוא מעין ספר לימוד אותו הכינו התלמידים עצמם ואיירוהו
איש איש כפי יכולתו וכשרונו.
דסתק פרקי אבות של שלמה חיים בצלאל
דסתק הוא מעין ספר לימוד אותו הכינו התלמידים עצמם ואיירוהו
איש איש כפי יכולתו וכשרונו.
דסתק פרקי אבות של שלמה חיים בצלאל
על הדסתק, מתוך ספרו של אהרן בצלאל "להניח ברכה"
בהוצאת מכון בן צבי (עמוד 45):
"...ללימוד הכתיבה הייתה לנו מחברת מיוחדת, דַסְתָק,
שבה כתבנו גם שירי שבת ושירי חגים. מחברות מוכנות לא היו
והיינו צריכים להכין את הדסתק בעצמנו.
היינו קונים גיליון גדול של נייר, מקפלים אותו לגדל של 10X15 ס"מ
ובמרכז הקיפול שנוצר מעבירים כמה תפרים עם חוט ומחט,
חותכים את שולי הגיליונות המקופלים, מקשטים אותם - והרי מחברת."
דסתק אגאג'אן עמנואל יקותיאל בן שלום בן אליהו נמסר ע"י נכדו זאב יקותיאל בן רחל ואלנתן יקותיאל לגב' יעל אוקון מנהלת המחלקה לכתבי יד באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן נמסרו הקלטות מ1970 לערך של פיוטים תפילות וקריאת פרקי אבות מפי אגאג'אן עמנואל יקותיאל לד"ר גילה פלם מנהלת ארכיון הצליל הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.
האוניברסיטה מתכננת להכין פרוייקט מיוחד אודיויזואלי המשלב את ההקלטות ואת דפי הדסתק.
דסתק פרקי אבות של אגאג'אן עמנואל יקותיאל בן שלום בן אליהו
מתוך ספרו של בן-ציון יהושע-רז "מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן"
(הוצאת ביאליק, עמוד 250) :
"מרגע שלמד הנער היהודי באפגאניסתאן קרוא וכתוב, הכשירוהו רבותיו לכתיבה תמה וקרבוהו לשירה ולפיוט העבריים, שאותם למד להעתיק ולתרגם – אחד מקור ואחד תרגום. לפנקס האישי שליווה את היהודי האפגאני, ניתן השם הפרסי 'דאסתאכּ' ובו ליקט כל תלמיד פיוטים שליווהו בכל עת. יש ו'דאסתאכים' עברו מאב לבנו עד כמה דורות, וכל דור הלך והוסיף משלו. כמה מן המעתיקים הוסיפו גם מפרי רוחם. במועדי השנה, בעיקר בימי שבת ומועד, ובאירועים שבמחזור חיי אדם פרצה השירה ממעמקיו. הפיוטים עסקו רובם ככולם באהבת ירושלים וארץ ישראל, שדימו אותן לאהובה נחשקת וליונת געגועים..."
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ספרי תורה
הרב בנימין חסיד ואבי אשכנזי כותבים בספר התורה לכבוד יוסף אליאס ושרה אליאס ז"ל,
שהוכנס לבית הכנסת "ישועה ורחמים" בחג הסוכות תש"ע (2009)
ספר התורה ע"ש שרה ויוסף אליאס
הוכנס לבית הכנסת "ישועה ורחמים בסוכות תש"ע
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כְּתוּבּוֹת
כתובת הרב מולא מתתיהו גרג'י
כתובת הרב מולא אשר גרג'י
כתובת משה בן שלמה יזדי ולאה בת פנינה בת דוד יונה
חתומה ע"י הרב יעקב מרדכי גרג'י והרב יחזקאל בן הרב מתתיה גרג'י
כתובת זילפה ושמחה יזדי, חתומה ע"י הרב מתתיה גרג'י זצ"ל
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קמיעות
קמיעות לאשה הרה, באדיבות שלמה בצלאל
קמיע לאשה הרה,
עבור שרה בת מרים ומיכאל שבתאי אשת אברהם בן עובדיה שבתאי .
באדיבות איזי שבתאי מלוס אנג'לס, נכדה של שרה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
"תו ספר" -
EX
LIBRIS
"תו ספר", או בלועזית EX LIBRIS , ידוע כפריט אמנותי נפוץ בין חובבי ספר. נכתבו ספרים ומאמרים אודות EX LIBRIS של אישים רבים בעולם. התו מבטא בדרך כלל את אישיותו של בעל הספרים. תו הספר שלפנינו הוא של אריה גול, יליד הראת, ומודבק על ספריו הרבים.
התו עוצב ע"י גרפיקאי הולנדי (גרשון פולק ז"ל), והמוטיבים בו הם:
פסוק מתאים מספר משלי ובו שם המשפחה של אריה (גול). במרכזו אגרטל שהינו מוטיב ידוע בכתובות המעוטרות של יהודי אפגניסטאן, בתוך האגרטל פרח (=גול) שהוא אולי צבעוני (טוליפ) הולנדי או אולי ק'ומצֶ'ה, דהיינו פרח שטרם נפתח.
תו הספר משלב אפוא את המוטיבים הבאים:
סוג אותיות שהגרפיקאים קוראים להם "ספרדיות", פסוק מתאים מהמקרא ובו הביטוי "גול", אגרטל מאפגניסטאן וטוליפ הולנדי בשל זיקתו של אריה להולנד.
מערכת האתר מזמינה גולשים נוספים מבין יוצאי אפגניסטאן שגם להם "תו ספר" מעניין, להעלותו לאתר
.
כוס קידוש מכסף ומשני צידיה מיכלי כַּחַל (סֵרמֵה) לעינים
באדיבות יוסי כהן מירושלים
באדיבות יוסי כהן מירושלים
קומקום תה מכסף, כוסית ליין עם ידית האריה לשבת ומועדים
באדיבות יוסי כהן מירושלים
פָּאלָאשְת, הובא מהאראת ע"י אמו של איזי שבתאי
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
חתונה
וסט וכובע לחתן מהאראט באדיבות איזי שבתאי מלוס אנג'לס
כובע עם חוטי זהב באדיבות זילפה ומאיר כהן
לסוטה לכלה, באדיבות זילפה ומאיר כהן
נרתיק לכתובה (ימין) ונרתיק לכָּחָל (סֶרְמֶה) באדיבות זילפה ומאיר כהן
'הצגת הנדוניה' מתוך קטלוג התערוכה "בואי כלה".
התמונה והצילום שייכים למוזיאון ישראל, ירושלים
