מולא אברהם הוסמך למוהל ושוחט בגיל צעיר וכבר הוטלה עליו המשימה להיות שו"ב (שוחט ובודק) העיר הראת בהיותו בגיל עשרים. עת עזב קודמו את העיר הראת ועלה לישראל, דרש שהוא יהיה ממלא מקומו. מספרים שכאשר הוטלה עליו משימה כבדה זו, למחרת נראו בו שערות לבנות. 

 

סבלם של יהודי הראת מדי המוסלמים לא פסח גם עליו.

היה זה ערב יום הכיפורים, מספר שנים לפני עלייתו לארץ. עת יצא מולא אברהם מבית הכנסת לאחר תפילת מנחה וצעד לעבר ביתו כדי לסעוד "סעודה מפסקת" לקראת הצום, התנפלו עליו מספר נערים מוסלמים שארבו לו בפינת הסמטא המקורה. הם הכו אותו עד זוב דם בראשו ובכל חלקי גופו, שברו את שיניו וצלעותיו וכמעט רצחוהו נפש. בחסדי ה' הוזעקה למקום עזרה וניצל. מוכה וחבול הובל לביתו שם טופל על ידי רופא יהודי, אך לא הסכים לוותר על הצום של היום הקדוש.

 

בשנת 1935 עלה לישראל דרך עיראק וסוריה. בהיותו בסוריה פגשוהו יהודים טובים והובילו את המשפחה לישראל דרך מירון. שם זכו להיות בהילולא של ר' שמעון בר יוחאי ומשם נסעו לטבריה ושהו בה מספר ימים. אחר כך הקימו בשעה טובה את ביתם בשכונת בית ישראל בירושלים בסמוך לבית הכנסת "ישועה ורחמים" ובית הכנסת "מדרש אליהו", בהם קבע מקום לתפילתו ושם הטיף דברי תורה, אגדה ומוסר לשומעי לקחו.

 

בישראל מצא מולא אברהם כר נרחב למלא תפקידים ציבוריים. הוא היה דרשן, מוהל, חזן,

ללא קבלת תמורה. לפרנסתו עסק בכריכת ספרים, בפינה שהוקצתה לו בחנות של ידידים בשכונת הבוכרים.

מולא אברהם היה אישיות שיראתו קודמת לחכמתו והיה עושה את מלאכתו מלאכת שמים במסירות ובאמונה. לימים הגדיר אותו מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כאשר בדק אותו כשוחט ירא שמים, ש'אפשר לסמוך עליו וחזקה עליו שלא מוציא תקלה מתחת ידו'.

יהא זכרו ברוך!