ר' חנניה ב"ר פלטיאל כהן

ר' חנניה ב"ר פלטיאל כהן (אקוואג'אן פלטי) כהן
ר' חנניה ב"ר פלטיאל כהן (אקווג'אן פלטי) ז"ל
אפגניתון מספר 7
מאת בנו יהודה
 
נתבקשתי לכתוב מספר מילים על אבי ז"ל, שזה מקרוב מלאו שבע עשרה שנים לפטירתו, על שירותו רב השנים ורב הפעלים לטובת עדת יהודי אפגניסטאן בירושלים, בכהנו במשך שנים רבות כיו"ר הועד וכנשיא העדה.
קשה לתאר בשורות ספורות עסקנות מבורכת בצרכי ציבור באמונה, אבל מחובתנו לספר לדור החדש, "אשר לא ידע את יוסף" על דמויות ההוד שהקדישו מזמנם, מאונם ומהונם לרווחת הנזקקים ולסיפוק צורכיהם. בתוקף תפקידו זה דאג לגייס כספים כדי לרכוש נכסים לעדה וכן רכש חלקת קבורה מיוחדת בהר הזיתים לנפטרי העדה.
איש צדיק היה, ידענו זאת בחייו, אולם בימי אבלנו נודעו לנו דברים רבים על מעשי החסד המרובים שעשה בחייו ולא ידענו עליהם. דלתו הייתה פתוחה בפני כל נצרך בכל עת ובכל שעה. אפיינה את חייו עזרה לכל דך ונצרך והכול ביד רחבה. תרם והתרים (אף כי לא היה משופע בממון). דאג לכל, החל מהלוואות לנזקקים ועד להשכנת שלום בית ופשרה בין שותפים עסקיים, תמיד השתדל להקל ולפתור בעיותיהם של הנתונים במצוקה. לעיתים קרובות באו אליו מחוץ לעיר אנשים שאחד מיקיריהם נפטר ורצו לקוברו בירושלים, מיד התקשרו לכתובת המתאימה, ואבא סידר את סדרי הקבורה.
לאחר פטירתו מצאתי בין ניירותיו, חליפת מכתבים מעניינת משנות החמישים והשישים למאה הקודמת, בין ראשי הקהילה שעדי נשארו בגולה לבין ועד העדה בירושלים ומחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, על בקשותיהם לסייע להם לעלות לא"י. נרתם בכל כוחו וגייס גם אחרים למשימה נעלה זו, סייע בידם ככל שניתן ודאג יחד עם עסקני העדה לקליטתם המסודרת. עם חיסולה הכמעט מוחלט של גלות אפגניסטאן דאג להביא לארץ את נכסי הרוח של הקהילה: ספרי תורה, תשמישי קדושה, ספרי קודש ושטיחים שפיארו את בתי הכנסת בגלות אפגניסטאן.
שלם היה באמונתו התמימה וביראת השמיים שהיו טבועות בו. השכים והעריב לבתי כנסת וקבע עתים לתורה מדי יום ביומו הן בשיעורים בבית הכנסת והן בלימודיו הקבועים היומיים בביתו. את הכול עשה בענווה ובצנעה שהיו ממידותיו הטבעיות. דומני, שאחד הבודדים שנותרו מאותה תקופה שעבדו בצוותא, הוא ידידנו ראובן קשאני יבלט"א, יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים בבריאות איתנה.
לדאבון לב, בשנותיו האחרונות תקפה אותו מחלה שריתקה אותו למעלה מעשר שנים שהיו רבות ייסורים וסבל. החכם מכל אדם אמר: "וזכור את בוראך בימי בחרותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהן חפץ" (קהלת י"ב א). הוא היה מחובר לבוראו גם בימי בחרותו וגם בזקנתו, עד אשר הגיעו לצערנו, שנים אשר לא היה בהן חפץ.
עקביא בן מהללאל אומר באבות "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני אתה עתיד ליתן דין וחשבון", כיוון שהדברים היו לנגד עיניו, חדל מלרדוף אחרי נכסים, ממון, ותענוגות, וזכר כי תפקידו עלי אדמות לעשות ביישובו של עולם, לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וללכת בדרכי הבורא יתברך.  
Share by: