ד"ר יצחק בצלאל
ד"ר יצחק בצלאל
יצחק בצלאל הלך לעולמו בכ"ח בכסליו, תשע"ט .ת.נ.צ.ב.ה.
דברים לזכרו
****
יצחק בצלאל ז"ל ומרכז אב"א
מאת בנימין בן דוד
הכרתי את יצחק בצלאל בנסיבות קצת מיוחדות. בעצם, לא חיפשתי אותו כי לא הכרתיו אלא, את פרופ' מיכאל זנ"ד ז"ל ואגב חיפוש זה הגעתי למכון בן צבי. שם, משביררו משהו על אודותיי היפנו אותי לאיש שנראה כמתאים ביותר לסייע בידי – יצחק בצלאל העורך של כתב העת פעמים.
טלפנתי לו, הוא שאל כמה שאלות שגרתיות: על המוצא שלי, איפה אני גר, איפה נולדתי, ומשעניתי "בפריז", התבקשה השאלה "איפה היית בזמן המלחמה?". או אז הגיב "אנחנו צריכים להיפגש פנים אל פנים".
כעבור זמן-מה באתי למכון בן צבי. נכנסתי לחדרו עמוס הספרים, החוברות, הניירות. אי סדר שלט בחלל הקטן הזה אבל, לאחר ההלם הראשון, בלט האיש שישב מאחורי השולחן המשרדי. פנים יפות, עיניים ירוקות בורקות וחכמות, שער אסוף בעורפו כזנב סוס. הבחנתי שהאיש צולע.
התחלנו לשוחח שיחה קולחת והיו בינינו נקודות השקה: יצחק הוא יהודי אפגני ואני בוכארי – קרובים. אני חבר קיבוץ חניתה ויצחק היה חבר קיבוץ מנרה. הוא היה חבר תנועת הנוער 'מחנות העולים' ואני חבר תנועת נוער מקבילה בחו"ל – תנועת 'הבונים'. הוא חוקר, בין שאר עיסוקיו, ואני חוקר מתחיל-חובב, מונע על ידי סקרנות.
שיחה זו, שהתנהלה בשנת 1986 הוקדשה מטבע הדברים, בחלקה הגדול, לקטע הנוגע לשאלה: "איפה היית בזמן מלחמת העולם השנייה?" או אז, סיפרתי ליצחק על פרשת 'הג'וגוט', היא הצלת יהודי בוכארה, איראן ואחרים שגרו בפריז בזמן מלחמת העולם השנייה. יצחק היה המום. "מעולם לא שמעתי על פרשה זו" אמר, קרי הצלת כ-140 מבני עמנו, דרך נס. ציינתי שרובם היו יהודים בוכארים וחלקם רשומים כיוצאי אפגניסטן כיוון שהחזיקו בדרכונים אפגנים מזויפים, אותם השיגו לאחר יציאתם מבריה"מ בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
מששמע סיפור זה, יצחק אמר לי: "עומדת להופיע טרילוגיה של חוברת פעמים על יהודי ספרד והמזרח בתקופת השואה. החוברת הראשונה סגורה אבל, כתוב מאמר על פרשה זו, לו קצר, אעכב את פרסום החוברת לשם כך". בעוונותיי הרבים לא כתבתי אף פעם מאמר מדעי (הסתפקתי בהוראת טבע וביולוגיה) לכן, יצחק החל להדריך אותי בעניין זה, בסבלנות ובדייקנות. החוברת, פעמים 27 , יצאה לאור בשנת 1986 תוך חשיפה ראשונה של פרשת הג'וגוט המופלאה (ג'וגוט – יהודי בשפה האוזבקית, שם מושאל של כת כביכול של אנשים המאמינים בדת משה אבל אינם שמיים על פי הגזע, הגרים באסיה המרכזית).
נוצרו בינינו יחסי ידידות והיה זה אך טבעי שכעבור מספר שנים, ב-2006, ד"ר יצחק בצלאל יהיה בגרעין המייסד של מרכז אב"א וכמובן, בהמשך, חבר הוועדה האקדמית של אב"א וחבר המערכת של כתב העת, משנוסד ב-2007 . התרומה של יצחק בצלאל לחוברת הייתה משמעותית מאוד. הוא שימש לא פעם כלקטור, העשיר את החוברת בזכות ניסיונו האדיר כעורך (הוציא 60 חוברות פעמים), ובמהלך השנים, בין 2009 ל-2013 פרסם בחוברת 5 מאמרים מפרי עטו על יהדות אפגניסטן. הוא השתתף בישיבות כל עוד גר בירושלים אבל המשיך להיות מעורב לאחר שעבר לחדרה. תמיד בצניעות ובתבונה.
יהי זכרו ברוך
בנימין בן דוד יו"ר מרכז אב"א
****
מילים לזכרו של יצחק בצלאל
מאת אביגדור גרג'י
יצחק בצלאל נולד באפגניסטן ,כ"ה באב, תר"צא,8 לאוגוסט, 1931,להוריו אבא ויפה בצלאל, המשפחה עלתה ארצה בשנת 1934 לירושלים, שם למד בב"ס היסודי דורש ציון, בשנת 1946, עברו לתל אביב, שם סיים את לימודיו בתיכון הרצליה בשנת 1949, היה חבר בתנועת מחנות העולים ואיתם הצטרף לצהל והשתתף במלחמת השחרור,נפצע בקיבוץ מנרה ונשאר שם כחבר עד שנת 1954, הדריך וערך את בטאון הקיבוץ.
בירושלים השלים תואר ראשון באוניברסיטה העברית, היסטוריה של עם ישראל וסוציולוגיה, ושימש כמזכיר אישי וראש לשכה לשרים משה כרמל ויצחק בן אהרן עד שנת 1960, באוגוסט אותה שנה החל לעבוד כעיתונאי בעיתון למרחב, ובשנת 1970 החל לערוך את המוסף הספרותי הידוע ,"משא",ועם איחוד העיתון עם העיתון דבר, עבר לעבוד בדבר וערך את המוסף עד שנת 1977, כמה שנים עם אברהם שאנן והסופר אהרן מגד,וטיפח דור של יוצרים, סופרים ומשוררים:דן שביט, מנחם בן, ז'קלין כהנוב, נסים קלדרון, ואף מאיר ויזלטיר מזכיר אותו לטובה..בשנת 1977 יעץ לטלויזיה החינוכית בתכניות על עדות ישראל, בשנים 1979 החל לימודי תאר שני, וסיים בהצטינות בחוג להיסטוריה של עם ישראל,באוניברסיטה העברית, לימד בחוג,ועסק במחקר על לשונם של היהודים הספרדיים והמזרחיים.
בשנת 1979 החל לערוך את הרבעון "פעמים", בהוצאת מכון בן צבי,מפעל חייו, 60 חוברות ,עד שנת 1994, שם פורסמו מאמרים רבים על יהדות אפגניסטן, ואף כתב מאמר על יהדות אפגניסטן, בחוברת בשנת 1999, לאחר יציאתו לגמלאות בשנת 1994.
יצחק פרסם כאלף מאמרים וכתב 4 ספרים, וזכה בפרסים רבים ,על החוברת פעמים, פרס ירושלים, ניסים גאון, פרס נשיא המדינה, פרס בן צבי, ומכון בן צבי שהוא עמד בראשו תקופה קצרה, זכה בפרס ישראל.
ההיכרות שלי עם יצחק,החלה בגיל צעיר,כבר כילד החלתי לכתוב, וכנער כבר כתבתי סיפורים קצרים, אחי הגדול חיים ז"ל, עבד בעיתון דבר, ובביקוריי שם, היינו סרים למשרדו של יצחק בצלאל לשיחות על ספרות וכתיבה, הראתי לו את כתבי ידיי, והוא עודדני מאד להמשיך במלאכה, הוא גם נתן במה לאחי שהיה כותב מצוין,משך השנים יצרנו קשר מדי פעם להחלפת מידע בנושא יהדות אפגניסטן, ושמחתי מאד לעזרו .
יצחק בצלאל, היה איש אשכולות,אדם ענק, עם ידע רב, והביא כבוד רב לעדה האפגנית.יהי זכרו ברוך.
****
להלן דברים מתוך הראיון שערכנו עמו.
נולדתי באפאגניסתאן בשנת תרצ"א (1931). הורי הם אבא בצלאל ויפה לבית זרובבל – שמואלוף.
משפחתי ואני בתוכה עלתה לארץ ישראל בשנת תרצ"ד (1934), לירושלים. בה סיימתי את בית הספר היסודי 'דורש ציון'. בשנת תש"ו עברו הוריי לתל-אביב, בה סיימתי בשנת תש"ט את לימודי התיכוניים בגימנסיה העברית 'הרצליה'. בתקופה זו הייתי חבר התנועה 'המחנות העולים' ובהכשרה במסגרתה. תוך כדי לימודיי גוייסנו לצה"ל במלחמת השחרור. במלחמה שהיתי בקיבוץ מנרה ובו נפצעתי. הייתי חבר הקיבוץ עד שנת 1954 בשנים אלו נשלחתי כמדריך (בקומונה) לתנועה לכמה ערים, וכן ערכתי את בטאונה 'במבחן'.
בשנות תשט"ו - תשי"ח למדתי לימודי ב"א באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה של עם ישראל וסוציולוגיה. במקביל הייתי מזכיר אישי וראש לשכה של השרים משה כרמל ואחריו יצחק בן-אהרן עד קיץ 1960. מאוגוסט 1960 עבדתי כעיתונאי בעיתון 'למרחב' בכמה תחומים (בהם אציין את תחומי העלייה וקליטתה, יחסי עדות בארץ, היחסים עם התפוצות). בפברואר 1970 מוניתי לעורך 'משא', המוסף הספרותי של עיתון זה, ועם איחודו עם 'דבר' (1971) המשכתי בעריכת 'משא' (יחד עם אברהם שאנן וזמן קצר עם אהרן מגד) עד התחלת שנת 1977. בראשית 1977 התחלתי לעבודה כיועץ לתוכניות על עדות ישראל בטלביזיה הלימודית.
בשנת תשל"ט התחלתי את לימודי המ"א באוניברסיטת תל-אביב בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שסיימתי בהצטיינות; את התואר קיבלתי בשנת תשמ"ט. כמה שנים גם הוריתי כאסיסטנט בחוג זה. במקביל עבדתי על פרוייקט מחקר באוניברסיטה על ספרותם של היהודים הספרדים והמזרחים בלשונות יהודיות וזרות וכך אחד של המחקר יצא לאור (להלן, ברשימת הפרסומים). באביב תשל"ט התחלתי בעריכת הרבעון "פעמים' בהוצאת מכון בן-צבי, הייתי עורך מייסד שלו וערכתי אותו עד חוברת 60 בשנת תשנ"ד (להוציא שנת שבתון אחת). באותה שנה יצאתי לפנסיה.
בינואר 2011 אריה גול ואתי עמית מצוות אתר האפגנים וכן ד"ר רותי יעקובי ואריה עמית התארחו
בביתו של יצחק בצלאל וראיינו אותו. בהמשך נביא השלמות מראיון זה.
ד"ר יצחק בצלאל בביתו
אריה גול, יו"ר אתר האפגנים, אריה עמית וד"ר רותי יעקובי
אבא בצלאל ז"ל, אביו של יצחק
חוה ז"ל לבית ציגלר, אשתו של יצחק
בפעילותי הציבורית אציין את חברותי: במועצת הספר העברי, המועצה לספרות ואמנות והועדה לכתבי-עת (כולן במסגרת משרד החינוך והתרבות), הועדה האמנותית של תיאטרון 'ענבל', הקוראטריון של בית התפוצות (רק שנה אחת), הועדה לאסירי ציון במסגרת משרד הקליטה, הועדה האקדמית של אב"א ועוד.
'פעמים' בעריכתי זכה בפרס ירושלים ובפרס ע"ש נסים גאון, ומכון בן-צבי זכה בפרס ישראל, בציון חלקו של 'פעמים'. כן זכיתי בפרס נשיא המדינה להנצחת זכרו של יצחק בן-צבי בשנת 1997, בפרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח תשס"ח על ספרי "נולדתם ציונים", בפרס היצירה לסופרים עבריים תשס"ט מטעם משרד ראש הממשלה על עבודתי כעורך, ופרס הכט תש"ע מטעם מכון הרצל באוניברסיטת חיפה על ספרי "נולדתם ציונים".
רשימת פרסומים
פרסמתי מאמרים רבים (יותר מאלף) בעבודתי כעיתונאי וכעורך ספרות בכמה עיתונים, בכתבי-עת ובספרים ואין טעם לפרטם כאן.
ספרים:
(1) הכול כתוב בספר(תשכ"ט) – אסופה של ראיונות עם סופרים עבריים עכשוויים.
(2) לבדם במבצר הקץ– על הפרק האחרון בתולדות היהודים בעיראק למן העלייה בהמון ממנה (1976).
(3) כתבי סופרים יהודים ספרדיים ומזרחיים בלשונות יהודיות וזרות– סקר ביבליוגראפי של ספרותם היפה במאה העשרים, כרך א. ריכוז הפרויקט, עריכת הסקר וכתיבת מבוא מפורט. הסקירות על הספרות בעשר לשונות נכתבו בידי מומחים בכל תחום (תשמ"ב).
(4) פעמי מערב– מחקרים על יהדות צפון-אפריקה, עורך (תשמ"ג).
מאמרי מחקר:
(1) ממרחק 'מאה מאתיים שנה – שתדלנותו של מ' מונטיפיורי למען קהילות ישראל במזרח',
פעמים20 (תשמ"ד).
(2) 'כתבי יצחק בן-צבי על יהדות המזרח – השלבים, התחומים, המאפיינים', פעמים, 25 (תשמ"ו).
(3) על ייחודו של "החרות" (תרס"ט-תרע"ז) ועל חיים בן- עטר כעורכו', פעמים40 (תשמ"ט)
(4) 'אקדמות לציונות בנוסח יהודי ספרד והמזרח', פעמים, 73 (סתיו תשנ"ח).
(5) 'עדה בפני עצמה: יהדות אפגאניסתאן וחיטובה בין עדות פרס ובוכארה', פעמים, 79 (תשנ"ט).
(6) 'פתחון פה ליהודייה במזרח – היחס לאשה ב"זכרון ירושלים" לר' אליהו חזן', בקובץ עין טובה, תל-אביב תשנ"ט.
(7) 'היצירה הספרותית של היהודים הספרדים בעת החדשה' (עתיד להופיע בדפוס, בצרפתית, בקובץ, המו"ל: Editions du Seuil, Parus
).