מילון הקללות והברכות של אבא ואמא

מילון הקללות והברכות השלם של אמא ואבא
 
מאת שמעון נעמת


אני מתכבד לפתוח בזה את מילון הקללות האפגני השלם של אמא ואבא. מדוע קודמת אמא לאבא ?
פשוט מפני שהיא קיללה הרבה יותר ממנו . היא גם הייתה הרבה יותר יצירתית לכן לה זכות הקדימה. מטבע הדברים היו הרבה יותר קללות מברכות. טוב, החיים היו די קשים ומרגיזים. 
תוך כדי כתיבת המילון התברר לי שיש להרחיב אותו לעוד מושגים ותחומים. אתם תיראו.
 
מעבר לכך, דברים אלו נכתבו טרם התחלתי לחפש ערכים למילון. לרגע לא שיערתי שנגיע , יוסי אחי ואני, לכל כך הרבה ערכים. הכתיבה באה ממקום של געגוע לאבא לאמא ולילדותנו.

בכתיבה של כל ערך הייתי צריך רק לדמיין את אמא אומרת לי "ספיד בח'ד בשי" כשסיימה להדליק נרות שבת וליטפה לי את הפנים בידיה הרכות תוך שאני מנסה לחמוק לאחור, או ששמעתי את אבא צועק בזעם "אג'אלל" על חתול מבוהל שניגף בין רגליו כשחצה את המרפסת, או כששמע את נאצר מתרברב להשמיד את מדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים. האמת אין לזה סוף, כפי שתווכחו לראות.
 
אינני מסדר את הקללות, הברכות ואת שאר הביטויים שמצאתי תוך כדי חיטוט בזיכרוני,
בזיכרונו של יוסי אחי ובזיכרונה של אמא, לפי א- ב . אני כותב כפי שמעלה הזיכרון.
 
(הערת המערכת: המילון לא עבר הגהה, עד שנעשה זאת, בחרנו להעלותו עקב החיוך שהוא מעלה על פני אלה הזוכרים עדיין את השימוש היומיומי במילון מעין זה).


ברכות:
 
סיא בה'ת בשיא– תבורך, שיהיה לך טוב , לא, זו בעצם קללה. שיהיה לך הכל שחור. שתשרף
 
ספיד בח'ת בשיא– תבורך שיהיה לך טוב, שיהיה לך הכל לבן, ברכה שנאמרה לנו לאחר הדלקת נרות שבת (אמא)
 
ג'ואנה מאן - נפשי, נשמתי, גופי, מה רצונך ? והפעם תקבל את מבוקשך – אורז עם בשר (אמא).
 
ג'יגארה מאן– הכבד שלי, נשמה שלי (אמא כנ"ל)
 
ח'ייר בשה– ברוך בואך, בואך לשלום, כמה טוב שבאת הביתה !
 
ח'וב באשה– טוב לך, שיהיה לך טוב, שירחקו ממך צרות ודאגות
 
ס'אדה בישלה באשי– עד מאה ועשרים
 
זאנדה באשי– שתחיה, שתישאר בחיים, יאריכו ימיך
 
חוש אומדי– באת בטוב, ברוך בואך, נאמר לשכנים שנכנסו אלינו לבקש משהו ואמא אמרה דבר אחד והתכוונה להגיד באמת ש- "רק אתה חסר לי עכשו על הראש!"
 
חודה אפס– אלוהים עימך, אברהם אבינו לשלושת המלאכים
 
פיר באשי– שתזכה להזדקן
 

הערות , קריאות, קללות לא אישיות
 
משלה– קריאת התפעלות של אבא למשהו מדהים או טעים. לפעמים זו היתה קריאה מזויפת כשהמשמעות האמיתית הפוכה או מזויפת
 
דארה סוכה בוכ'ון– תקרא ברכה לכבוד הכניסה לסוכה.
 
אג'אלל– לעזאזל, אלוהים אדירים ! נאמר בקול רם תוך סינון המילה מבין שיניים קפוצות. נאמר בתגובה למעשה או תופעה מרגיזה ומעצבנת במיוחד, כמו אחרי הופעה של עראפאת בטלויזיה, או צפירה ממושכת של מכונית ברחוב, או קרש עקשן שמסרב להנסר ישר, או חתול מיוחם שמנסה להפנט חתולה סרבנית ביללות נכאים כל הלילה ולאבא לא הייתה חתיכת בלטה קרובה מספיק להטיל בו
 
ס'ארש חרב שודה– התקלקל לו הראש, השתגע, השתבשה עליו דעתו,
 
דיבונה– משוגע, השתגע
 
דיבונה חונה– בית משוגעים
 
בו מידי – אתה מריח "ריח ניחוח", נאמר לאבא ששב מזיע מהעבודה
 
ס'ארש זאנג זדה – החליד לו הראש
 
ס'ארה קאצ'לאש – ראשו הקרח, במקור נאמר למשה קאצ'ל, כורדי קרח שהיה מוכר אבטיחים בקיץ. היום נאמר עלי
 
דאמ'ה טוב באשי– שירו אותך מתותח
 
דמג'ה ד'ראז'ת– אפך הארוך. אך הכוונה האמיתית הייתה " אל תתחב את אפך לעניינים שלא נוגעים לך"
 
ד'אאנה חאר– פה של חמור, דבריך דביליים, אתה מדבר שטויות
 
ד'אאנה ס'אג– פה של כלב, דבריך איומים, אתה מדבר דברי בלע
 
דומבה ח'אר– זנב של חמור, אתה נשרך מאחור " טוב להיות זנב לאריות מאשר ראש לחמורים"
 
פוזש שקאסת'– נשבר לו הפרצוף
 
ד'אס'תה ד'ראז קון– הארך את ידך, הושט ידך לשם. בקשה של אמא להביא לה משהו מרוחק ממנה מדי
 
פאצ'ת'ה ד'ראז' קון– הארך את רגלך, לך לאן שהוא להביא לי משהו. בקשה של אמא ללכת לאן שהוא להביא לה משהו בניגוד לרצוננו המוחלט כמובן. אבל, איך אפשר היה לסרב לבקשה להאריך את הרגל.
 
הבאלת'– מה שלומך, נאמר בפגישה בין שני פרסים שמבינים אחד את השני
 
ח'ובי ח'ושאלי ?– המשך להבאלת' האם אתה מרוצה האם טוב לך ?
 
צ'טוברת' ?– צורה אחרת של מה שלומך, האם טוב לך איך אתה מרגיש
 
בפרמהי– תתכבד, צורה מנומסת מאוד של "אחריך", תאכל משהו? בבקשה!
 
וחיז– קום ממקומך או משנתך, אבא מעיר אותי לתפילה ( כך גם אני מעיר את ענת)
 
בוכור– תאכל, לשון ציווי, לשון בקשה, תלוי בטון בו נאמרת המילה
 
אופפיי !! אנחת רווחה כמו אחרי הוצאת קוץ מטריד מהרגל או שמועה על נזק שנגרם לאויב מושבע
 
דרה חורמבד בגל בגיראן– שיסגרו את הפתח של העיר חורמבאד בבוץ. קללה מיוחדת לזקנה בשם חורשיד שאבא לא אהב ושבאה מהעיר חורמבאד באירן( חורמשאר)
 
מאדרה ברזי, כפתרה'מאן דוזידאן, בורו בבין!!!– אמא של ברזי, גנבו לנו את היונים, לכי תראי!!!
 
 צ'אשמת רושן קון – האר את עינך, יאורו עינך
 
 סארש חרב שודה – התקלקל לו הראש, התחרפן,הלך לו ראש מנוע,
 
סארש זנג שודה– החליד לו הראש
 
שאג'לה סאג דארה– יש לו פרצוף של כלב, דומה לכלב. ואולי, "פני הדור כפני הכלב"
 
הארום זאדה– ממזר במובן החיובי של המילה, ערמומי, תחמן. נאמר בהערכה בדרך כלל
 
פאצ'ה קאצ'את– הרגליים העקומות שלך, נאמר למי שהלך עקום או צלע או למי שהליכתו לא מצאה חן בעני הרואה
 
ד'אסה קאצ'את– ידך העקומות, צעקות של אמא המוטחות באבא בדרך כלל, כאשר עשה משהו בבית שלא לשביעות רצונה. אבל באופן כללי ביטוי למישהו שביצע עבודה עקומה. היום למשל ד'אסה מאן כבר לא ק'אצ' בטח לא אחרי ניסור עצים רבים כל כך. אבל תמיד כשאני מרים פרגולה יש לי החשש הסמוי שאשמע את אמא או אבא צורחים אחרי אודות ד'אסה ק'אצ'ה מאאן
 
 
סילי– סטירה מצלצלת, נאמר ע"י אבא כאיום מפחיד של הבטחה לטעום מנחת ידו , איום שלעולם לא התממש, אולי רק בני זכה לחוש בהתגשמותה של ההבטחה.
 
שלאג – חגורה, אבל המשמעות מעבר לשם העצם. במילה הזו התמצו כל אזהרותיו של אבא לילד סורר העומד לטעום בכל רגע את טעמה של חגורתו של אבא. למעשה די היה באיום והתחלה של פתיחת החגורה להפסיק כל נסיון התקוממות או מרידה לרצונו של אבא. בפועל אף אחד מאיתנו לא טעם את חגורתו של אבא, לבד מבני שהוא היה פרוע באמת. אבא אהב אותנו מדי מכדי להכות באמת, בודאי בהשוואה לשושני ( ראה ערך).
 
ד'אס בזנין שאדי קונין– מחאו כפיים שירו בשמחה, שיר חתונה פרסי המלווה במחיאות כפיים עזות
 
ח'ודה זד'ה– מוכה אלוהים, מסכן עם קבלות
 
בדבח'ת– מסכן , דפוק, מסכן עם קבלות
 
הייבון – בעל חיים, נפש חיה. מילה יפה של אמא לתאר בעל חיים מסכן הראוי לרחמים, מכלב חוצות עזוב ועד יתוש שכנפו נתלשה במכת מחץ של אבא שנמאס לו מהטרדן
 
גולה בייבוני- דב יערות , פרא אדם, חיית יער, בקיצור כינוי של אמא לאדם פרוע ומוזנח כל כך שנראה כאילו יצא זה עתה מהג'ונגל
 
סיאטש מרג' מיקונה- קורא את תפילת האשכבה על עצמו (אמא)
 
ק'אצה קוצו– עקום ומעוקם מארץ העקומים. המצאה של אמא לתאר את עבודות הריצוף של אבא
 
ה'ונג' - סתום, שים מחסום לפיך, שתוק, שתחנק
 
מורדש'ון קושטש'ון– טבוחיהם, הרוגיהם. של כל הגויים באשר הם
 
הרום– ממזר
 
הרום זדה– ממזר בן ממזר במובן הערמומי בדרך כלל
 
בגיר ביישון– הפירוש המילולי היה – החזק והושב. למעשה אמא הייתה שולחת את המטריד התורן לאבא להביא " בגיר ביישון" ואבא כבר היה יודע במה מדובר והיה יכול ליבש בקלות ילד בהמתנה למוצר לפחות שלוש שעות. אני לא זוכר שעשה לי את זה, כי לא הייתי נודניק. אבל אני בטוח שבני למד די מהר את משמעות המושג .


שמעון נעמת הוא בן להורים אפגנים ילידי הראט שבאפגניסטן.

בקרוב נביא המשך למילון זה, שאנו מתכוונים להגיהו ולנקדו.


חגיגת הבר-מצווה של שמעון, נסו לזהות אנשים מוכרים
Share by: