פתגמים אפגניים
ליקטה וערכה: זילפה כהן
 

 

המערכת:
זילפה כהן שלחה למערכת אוסף פתגמים של יהודי אפגניסטן אותם ליקטה וערכה וניקדה ביסודיות רבה. חלק גדול של פתגמים אפגניים אלה מוכרים לנו מהורינו. כל הזכויות שמורות לזילפה כהן.

עתה יצאה לאור החוברת במהדורה מוגבלת.

 



באוסף חמישה פרקים:
פרק א': סוגים של אנשים
פרק ב': יחסים בין אנשים
פרק ג': עבודה
פרק ד': כסף ורכוש
פרק ה': יתר הפתגמים
כל הפרקים מופקדים בידי המערכת. בכוונתנו להעלות במהלך הזמן את כל הפתגמים לאתר.
 
ביקשנו מאת הרב רפאל בצלאל לעבור על הפתגמים, להגיהם ולאשר שאמנם כך היה הנוסח.
הרב נענה לבקשתנו ואף הוסיף במספר מקומות את הפתגם המקביל בעברית.
 
זילפה כהן:
כאשר ליקטתי את הפתגמים התברר לי שכמעט לכל פתגם יש גם נוסח בניב הגילכי. סביר להניח שיש עוד נוסחים בניבים אחרים של השפה הפרסית.
אני מצטטת את הפתגמים באותו ניב ששמעתי בבית הורי. התברר לי עוד דבר מעניין: יש קבוצות של פתגמים, שמתייחסות לנושא מסוים, כגון: טיפוסים של אנשים; חסכון ובזבזנות; עבודה וכו'



פרק א': סוגים של אנשים
 
ילדים
 
בַּצֵ'ה כַּצַ'סְת – ילד לא יעיל
 
יַג בַּצֶ'ה מֶסְלֶה נָרֶנְגֶ'ה תֶלָא, דוֹ בַּצֵ'ה מֶסְלֶה קוֹמְצֵ'יְ גוֹל, סֶה בַּצֵ'ה אָפַתֶה בַּלָא – ילד אחד כמו תפוח זהב, שני ילדים כמו זר פרחים שלושה ילדים איומים ונוראים.
 
בַּצֵ'ה אַז הוֹוְלִי בּוֹוְלִי כַּלוֹן מִשֶׁה – ילד גדל מדברים טובים, שמעודדים אותו.
 
בַּצֵ'ה בָּדוֹמֶה, נַוָסֶה מַקְ'זֶה בָּדוֹמֶה – הילד הוא שקד. הנכד, גלעין של שקד.
 
ג'וּגֶ'ה זִרֶה גָבְסַוַת נַמִמוֹנֶה – אפרוח לא נשאר תחת הסל (הילד גדל)
 
צֶ'ק'וּכֵּה אֶמְסָלֶה אַז צֶ'ק'וּכֵּה פָּרְסָלֶה הוּשִיָר תַרֶה – הגוזל של השנה יותר חכם מגוזל של אשתקד.
 
זקנים
 
פִּרֶה כַּם בְּדֶן וְהַרְדַם בְּדֶן! – לזקן תן מעט ובכל רגע!
 
אַגַר פִּרַם כֵּה מִלַרְזַם, בְּסַד גְ'ווֹן מִיַרְזַם- אם אני זקן שרועד (מזקנה), שווה למאה צעירים


רבנים

גוֹפְתָרֶה מֶלָא רָא בְּכּוֹן, כֵּרְדָרֶה מֶלָא רָא נַכּוֹן! עשה מה שהרב אומר ואל תעשה מה שהרבי עושה.


בעלי לשון
כתב ידה של זילפה 


 
הַרְכַּס כֵּה זְבוֹן דָרֶה מֶלְכֶּה גָ'הָן דָרֵה – למי שיש לשון יש מלכות עולם.
 
זְבוֹנֶה גוּשְתִי בְּהַר רָהִי מִגַרְדֶה – הלשון השרירית מסתובבת לכל כיוון.  מוות וחיים ביד הלשון (מוסיף הרב רפאל בצלאל)
 
אַוַל פַהְם כּוֹן, בַּדֶזוֹן פַּהְן כּוֹן – קודם תבין ואחר כך תפיץ (את השמועה!)
 
סִר מִנָלֶה, נִים סִיר מִנָלֶה, תַשְנֶה נַמִתוֹנֶה זְבוֹן דַר בִּיָרֵה – השבע מתלונן, חצי שבע מתלונן, הצמא לא יכול להוציא דבר מהפה.


חסרי יכולת

אַז צָ'יֶה אוּ אָב דַר נַמִיָד – מהבאר שלו לא עולים מים.
 
אַז כוֹדֶת מוֹנְדִי אַז גָ'הָן מוֹנְדִי – אם אתה חסר יכולת אף אחד בעולם לא יכול לעזור לך.



מסתדר
 
הַר גָ'הִי בְּרִי רָא בָּשֶה, הַר גָ'הִי בְּכַּנִי צָ'א בָּשֶה - היכן שתלך תהיה דרך, ואיפה שתחפור תהיה באר (תוכל להסתדר בכל מקום)
 
אוֹן רָא אוֹן גַ'דֶה – שם הדרך ושם השביל.(מי שרוצה יכול ללכת).
 
כַרֶש אַז אָב תִר שֶדֶה – החמור שלו כבר עבר את המים (עבר את המכשול).
 
יופי ואנושיות


מַקְ'בּוּלִי גַצֶ'ה דִוָלֶה, אָדַם בָּיַד אֶנְסוֹן בָּשֶה – היופי הוא רק כמו סיד שעל הקיר (והעיקר) שהאדם יהיה אנושי. (שקר החן והבל היופי [משלי] מוסיף הרב ר. בצלאל)