על משפחת באבאג'אן עובדיה, מתוך "עתמול" 204 , 

גיליון שהופיע במלאת 100 שנה לעיר תל-אביב

 ברשותה האדיבה של יד בן-צבי - לצפייה בפורמט PDF לחץ כאן

 את התמונות הוסיף לכתבה המקורית איתי סראג', נכדו של באבאג'אן עובדיה

 

דרכו של סוחר הבדים

מאת: הנכד, איתי סראג'

 

באבאג'אן עובדיההגיע ב - 1951 עם אשתו יוכבד היישר מאפגניסטן, דרך פרס, לארץ ישראל.

עוד מנעוריו היה באבאג'אן סוחר בדים באפגניסטן. עסקיו צלחו והוא נודע בתור סוחר אמיד בעל בית מפואר שהעיד על מעמדו בחברה. לאחר קום המדינה נאלצה המשפחה לנטוש את כל רכושה ועלתה ארצה.

בדרכם לישראל, בטהרן בירת פרס, נולד הבן הבכור, שמעון, ואתו הם המשיכו לארץ.

לאחר ירידתם מן המטוס ב - 1952 הם זוכרים את טראומת הריסוס בדי–די–טי והיישר משדה התעופהנשלחו לשער העלייה בחיפה.

 

ימים מספר שהו בחיפה, ישנו באוהלים וקיבלו שם אוכל ושתייה. באותה העת יצא באבאג'אן

עובדיה בחברת אחיו לכיוון תל–אביב כדי לשכור דירה למשפחתו. לאחר חיפוש ממושך הצליח 

באבאג'אן למצוא דירת חדר וחצי בדמי מפתח בשכונת התקווה.  

בינתיים נשלחה המשפחה למעברת " זרנוגה" ברחובות והתעכבה שם זמן מה. 

הם לא הגיעו לדירה ב"התקווה" כיוון שלא הכירו את הדרך ואת אמצעי התחבורה בארץ. 

לבסוף, כשעלה בידם להגיע לדירה, הם השתכנו בה - הוא, רעייתו ובנם שמעון.

 

באבאג'אן רכש חנות בשכונת התקווה והחל לחזור לעיסוקו העיקרי, מסחר בבדים.

 במשך השנים נולדו למשפחה עוד שיש הילדים. כשהבית היה צר מלהכיל עברה המשפחה

ב- 1970 לשכונת שפירא. הדירה בשכונת שפירא הייתה בת שלושה חדרים, ולמשפחה

בת תשע הנפשות לא היה קל כלל- ארבע בנות היו בחדר אחד, שלושה בנים בסלון, וההוריםבחדר. לפעמים גם הסבתא מצד האבא הצטרפה, ובשבתות ובחגים נדחסו עוד ועוד.

תמונות המשפחה מספרות על הביקוריםהרבים שנערכו בסביבות השכונה. האםהייתה לוקחת את הילדים משכונת שפירא עד "התקווה" לבקר את הדוד ולהעביר את הזמן הנותר, כי לילדים לא היו מגרשי משחק בשכונה או גנים ציבוריים.

 

משוטטוּת כיום בשכונה אפשר לראות כי השכונה שומרת על הצביון שלה: הבתים נמוכי הקומה

 

עדיין באותו מצב ומראות אלה, שמקצתם היו צריכים להישמר באלבומים בגדר תמונה נוסטלגית, הם עדיין מציאות חיה בשכונת שפירא.