ברכה ואהרן נומדר

ברכה ואהרון נומדר
מאת: בתם שושנה נומדר ובנם יעקב נומדר
 אהרון כפי שהופיע בדרכונו האפגני
אני שושנה נומדר הבת הבכורה של אהרון וברכה נומדר , רוצה לספר קצת על ההורים שלי
בפרט על אבי שהיה אדם נדיר וחכם שכל חייו אהב אורחים ותמיד היה ביתנו פתוח אליהם.
אבי אהרון נומדר היה אדם שמח ואהב לשיר ולנגן במיוחד עם החברים ועם המשפחה הילדים הנכדים בכל מוצאי שבת.

אהרון (מחזיק בסנטר חברו) עם חברים בעת שמחה, אברהם נשיא מימין מרים כוסית
כמו כן בתמונה לוי נומדר (משמאל לאהרן נומדר), רחל נומדר (מימין לאהרן) רפאל עמרם
(בחליפה ליד אברהם נשיא) , יששכר קורט ואר'אג'אן כהן (סאבזאק) 
היינו מתאספים אצל ההורים, מנגנים ושרים. לכל אחד מאתנו היה כלי נגינה שהיה מנגן בו ואת הכל ליווינו בתיפוף בדייארה.

בחליל ובדאיירה - אהרון נומדר ובן אחיו שלמה נומדר
שיר אהבה ששר אהרון נומדר בפרסית
אבי היה דמות מאוד פופולרית בקרב העדה האפגנית ואהוב על כולם . אנשים רצו להיות
בקרבתו ולשמוע אותו, את שירתו ונגינתו.
כבתו הגדולה הייתי בשביל אבי לא רק הבת הבוגרת הגדולה אלא גם חברה טובה, הוא מאוד כיבד אותי ואת דעתי.
אבי היה איש כהלכה בחייו ובמותו ("כמו גבר" כביטוי שהיה שגור בפיו כל החיים).
עד היום אנחנו מתגעגעים אליו מאד, על החוכמה, על המשלים שרק אדם חכם כמוהו יכול היה לספר, ועל השמחה התמידית שהשרה על כל סביבתו.
וברצוני להזכיר את אמי האהובה ברכה, שתמיד אהבה להצטנע והייתה אישה שקטה ונעימה, אשר נשמעה תמיד לדבריו של אבי מנהיג המשפחה. 

אהרון עם אשתו ברכה והילדים, והסבתות

החברים של אבא, ביניהם נגנים וזמרים כמו צבי סימנטוב היו  אורחינו הקבועים ולבקשתו של אבי, הייתה אמי ברכה עורכת שולחן עם מיטב המאכלים והבישולים כדי לקבל את החברים שלו.
אבי אהב את החיים השמחים ובאווירה זו גדלנו גם אנו.


המשפחה עם הסבא והסבתא
מוסיף יעקב נומדר הבן:
אמי ברכה(עלתה לארץ בת 30) ואבי אהרון נומדר (עלה לארץ בן 40) עלו לארץ מהרט שבאפגניסטן בשנת 1950 עם חמישה ילדים: שושנה, לאה, יפה, ציפורה ויעקב. רחל נולדה בארץ. מייד לאחר העלייה גרנו באוהלים .
אבי עבד כפועל בניין כל חייו, אך את מרבית חייו הקדיש לחברים. הוא היה איש חכם, עליז, אשר שר, ניגן וסיפר סיפורים, אך החברים היו מעל לכל.
בביתנו היו נערכות מסיבות עם נגינה ושירה, ובנגים שהחברים היו מעבירים אחד לשני.
בסוף הערב כמובן שכולם היו מסטולים. בכל המסיבות האלה אימי ברכה נומדר הצדיקה הייתה המארגנת, המבשלת והמגישה, והשמחה הייתה גדולה.
לפני מותו אמר אבי : אני עשיתי את שלי, שארית חיי הם מתנה מאלוהים.
אבי נפטר בח' בניסן בערב שישי במיטתו  
כריכת הדרכון האפגני של אהרון
דף מתוך הדרכון עם שמות הילדים
כתובתם של אהרון וברכה נומדר
נרתיק הכתובה

קראו את סיפורם של ברוריה וצבי סימנטוב במדור "סיפורים משפחתיים" להשלמת התמונה על חיי החברה של צעירי אפגניסטן
Share by:
***