סיפור על ט"ו בשבט

"טומישבט"

 "זכרתי ימים כקדם" , כרך ב', מאת אריה אליסף

זו לא טעות. כך קראנו לט"ו בשבט. חודש טבת מתקדם, הימים סוערים ומתקצרים במהירות.

שאלו חכם אחד: מדוע בחורף הימים קצרים? הוא ענה: "זה פיזיקה". בגלל הקור של החורף,

היום מתכווץ ומתקצר. עובדה שבגלל החום של החמסינים בקיץ, היום מתפשט ומתארך.

אם אין לכם תשובה אחרת, תסתפקו בתשובה של החכם הנ"ל.

חודש שבט מגיע, יותר ימי שמש, ברחוב ובשדה "מתגנבים" חלוצי פרחים בודדים, הנפתחים

בשמש ונסגרים ביום גשום. בוקר אחד כשיצאתי לחזות בעדר המביא חלב לשכונה, ראיתי עז פועה

וממליטה גדי שחור נאה. התהליך כולו נמשך כשתי דקות. הגדי הלח רבץ על הרצפה.

אמו החלה ללקק את כל גופו ולאחר מספר דקות, נעמד רועד על ארבעת רגליו כשחבל הטבור

משתלשל מטבורו.

בעונה זו החלו להיראות בעדר עזים שהמליטו כבר ועטיניהן מכוסות בשקית בד הקשורה לגבן

ע"י רצועות בד. דבר זה נעשה כדי שהגדיים לא ינקו מאמותיהן "ללא רשות", אלא לאחר שהרועה

חלב אותן ואת מה שנשאר השאיר לגדי. הגדי שלנו התחזק בינתיים וצעד את צעדיו הראשונים בחייו (ללא הליכון).

לאחר כעשר דקות העדר המשיך בדרכו לרחוב הסמוך, הרועה "החמיל" את הגדי על כתפיו. תמיד תהיתי

אם במקרה יהיו מספר המלטות, מה יעשה הרועה. מסתבר שכעבור כחצי שעה הגדי יכול להלך

בכוחות עצמו בקצב האיטי שהרועה יוביל את העדר.

בשבת פרשת "בשלח", בדרך כלל יוצא לפני ט"ו בשבט, הכינו "אוש גנדום" AOSH GANDOM) ),

חמין העשוי מחיטה. היות ולא אהבתי את החמין הרגיל העשוי מאורז, השבת הזו נהניתי מהחמין.

תארו לכם יום קר מאוד, יושבים ליד השולחן עם שמיכה על הרגלים וחמין חיטה מהביל לפניך

ועליו מפזרים זנגביל, "המגביר" את החום ומוסיף ריח וטעם של עוד.

כשבוע לפני ט"ו בשבט, אמא תפרה לכל ילד שקית מבד לבן עם שרוך סגירה מושחל בשפתו.

שקית זו תשמש גם לסנדביצ’ים בהמשך השנה. הילדים שרים כל הזמן "השקדיה פורחת,

ושמש פז זורחת, ציפורים מראש כל גג, מבשרות את בא החג, טומישבט הגיע, חג לאילנות".

ובכן השקדיות בחצרנו ובשכונה פורחות, השמש זורחת ומחממת יותר ויותר (פרט לימים גשומים),

ציפורים מצייצות ומקפצות על גגות הרעפים (הקרמיטים), החג מגיע עם ה"דברים הטובים"

המחכים לנו. בואו נשוה להיום: השקדיה פורחת - צריך לצאת מחוץ לעיר להרי ירושלים כדי לחפש

שקדיה פורחת. השמש זורחת - את מי זה מעניין כל כך, כל החורף היינו ממוזגי אויר בכל מקום.

ציפורים מראש כל גג – רוב הגגות שטוחים ללא רעפים, ואם כבר יוצאים מהבית אזי רואים רק את הכביש,

כי משחקים במשחק אלקטרוני או אוזניות על האוזניים היות ונוסעים ברכב פרטי.

מבשרות את בוא החג - ה"דברים הטובים" לא מעניינים מרוב שפע. אפילו "טומישבט" נהיה ט"ו בשבט,

אבל דבר משותף אחד נשאר, והוא: שהוא מגיע .

סוף סוף ערב טומישבט הגיע, התישבנו מסביב לשולחן שבאמצעיתו מונח "מג'ומה" ( MAJUME ) –

מגש נחושת גדול ובתוכו מונחות כמויות לא גדולות של בננות, יוסוף אפנדי (מנדרינות),

אגוזי מלך, בטנים, חומוס קלוי, בונדוקים, שקדים, חרובים, צימוקים וחיטה קלויה שאמא הכינה מבעוד יום.

כל ילד קבל שקית בד ובה הכנסנו בננה, מנדרינה, מספר חרובים (השקית כמעט מלאה!),

אגוז מלך או שניים, קצת בטנים, צימוקים, שקדים וכו' ועל הכול חופן קטן של חיטה קלויה.

את השקית ותכנה שמרנו למחר. ברכנו ואכלנו קצת מהדברים הטובים שנותרו במגש,

אכלנו ארוחת ערב ומאוחר יותר הלכנו לישון יחד עם השקית של הדברים הטובים.

למחרת, בניגוד להיום, היה לנו חופש. אחרי ארוחת הבוקר, במשך היום,

אנו הילדים אכלנו ביחד ובמקביל את תוכן השקית. בתחילה אכלנו את הדברים שאהבנו פחות.

ראשונה המנדרינה אשר קליפתה ופלחיה מתפרדים בקלות. (המנדרינה, או שהיא חמוצה מאוד,

או מתוקה. מזכירה לי את הפלפלים החריפים המאורכים. האחד חריף מאוד ובקושי אפשר לטעום

אבל את חברו אפשר לאכול "על כרעיו ועל קרבו" ובקושי להרגיש חריפות). אח"כ את הבננה.

שאר הדברים שאהבנו יותר אכלנו באטיות תוך "תחרות אטית". הסתכלנו אחד על השני והשתדלנו לאכול

את אותו הפרי באותו הזמן, כדי שלא נשאר "מקדימה" כלפי שאר האחים. את החיטה הקלויה

אכלנו "בין הזמנים". בערך בחצות היום נשארו בשקית מספר גרגרי חיטה וכדי לאוכלם,

הפכנו את השקית כלפי חוץ וליקטנו אותם אחד אחד מבין התפרים של השקית.

את השקית הריקה החזרנו לאמא ובזה הגיע טומישבט לסיומו. אבל תמיד חשבתי, וגם אתם תסכימו עמי

שחבל שאין אסרו חג, גם לחג הזה.   

אריה אליסף  

• 3 כוסות שיבולת שועל
• 1 + 1/2 כוסות קמח
• 1 כוס קוקוס
• 1/2 כוס סכר
• 1/2 כוס אגוזים לפי הטעם + גרעיני חמניות
• 1/2 כוס צימוקים (אפשר להוסיף חופן חמוציות) ו/או כל פרי יבש שמצוי בבית
• 1 כפית סודה לשתיה
• 1 כפית קינמון
• 1/2 כפית ציפורן + הל, אפשר לגרד קליפת לימון או תפוז
• 1 כוס שמן מכל סוג שיש (מלבד שמן זית)
• 2 ביצים גדולות