מאיר וזילפה כהן
מאיר וזילפה כהן
מאיר כהן
ראיינו אריה גול, ד"ר רותי יעקבי, אתי עמית
את מאיר וזילפה (זיוה) כהן הלכנו לראיין בביתם בירושלים.
למאיר זיכרונות צלולים מילדותו בהראת שבאפגניסטאן. במשך שעה ארוכה פרש בפנינו את סיפוריו על בית הספר, בית הכנסת, רחובות השכונה והבית, חיי המשפחה, החצר והמטבח.
בהתרגשות מה סיפר מאיר על אביו, שהיה סוחר בדים, נפט, סוכר, סיגריות וקטניות, על רבה האהוב של הקהילה בהראת מולא יוסף הכהן שנתן את בתו לאר'אג'ון פלטי הכהן לאישה, על מולא אברהם שבתא השוחט, ועל הרימונים שנתן לבית הכנסת "ישועה ורחמים", רימונים שנגנבו וחזרו למקומם.
אשתו זילפה(זיוה) נולדה במרוו (מרי), עליה נאמר "אשת חיל מי ימצא".
מאיר כהן ואריה גול בעת הראיון, מרץ 2010 לסוטה לכלה, מהנדוניה במשפחת כהן
כוסיות כסף כובע שזור חוטי זהב
להלן תמצית קצרה מסיפורו של מאיר בן שמואל אר'אג'ון הכהן:
מאיר נולד בהראת ועלה ארצה בגיל 12 עם דודו. הוא זוכר את הווי החצר,
את המולא ואת בית הכנסת מולא שמואל בו התפלל, בית הכנסת נקרא גם
'בית הכנסת של הכהנים' (כניסיי כוהניהא). השכונה היהודית הייתה מעין מרחב מוגן.
את המולא ואת בית הכנסת מולא שמואל בו התפלל, בית הכנסת נקרא גם
'בית הכנסת של הכהנים' (כניסיי כוהניהא). השכונה היהודית הייתה מעין מרחב מוגן.
בבית חיו כל בני המשפחה המורחבת, הסבא ושני בנים, כשלכל בן חדר בו שכן עם משפחתו.
חדר בצפון - לקיץ ,כך ששמש הקיץ הדרומית לא תציק וחדר בדרום - כך ששמש
החורף תחמם מעט - לימים הקרים. בקיץ היה הגג מרחב בילוי נוסף לכל המשפחה.
סביב החצר היו חדרים נוספים ששימשו כמחסנים ו"ארונות" ובמרכזה הייתה באר.
תרשים הבית
חדר בצפון - לקיץ ,כך ששמש הקיץ הדרומית לא תציק וחדר בדרום - כך ששמש
החורף תחמם מעט - לימים הקרים. בקיץ היה הגג מרחב בילוי נוסף לכל המשפחה.
סביב החצר היו חדרים נוספים ששימשו כמחסנים ו"ארונות" ובמרכזה הייתה באר.
תרשים הבית
לבית הכנסת היה הולך עם אביו . הוא זוכר את החצר הגדולה, אולם התפילה לגברים עם תיבה במרכז ומעין חדר כהיכל,
בו שמרו את ספרי התורה הרבים של בית הכנסת. עזרת הנשים הייתה בקומה השנייה, קטנה ורק בצד אחד של האולם. הקירות היו צבועים בציורים יפים.
עזרת הנשים בבית הכנסת "מולא שמואל" כפי שצולמה ע"י שלמה יקותיאל ב2008
בו שמרו את ספרי התורה הרבים של בית הכנסת. עזרת הנשים הייתה בקומה השנייה, קטנה ורק בצד אחד של האולם. הקירות היו צבועים בציורים יפים.
עזרת הנשים בבית הכנסת "מולא שמואל" כפי שצולמה ע"י שלמה יקותיאל ב2008
המולא (בית הספר) אליו הלך היה של מולא יהושע עמרם, זכור לו שנענש פעם אחת אבל את הסיבה אינו זוכר.
הדרך מהבית ללימודים,לבית הספר או לשוק, היו מסוכנים יותר. ילדי המוסלמים הציקו לילדי היהודים , זרקו אבנים ואף היכו אותם לפעמים.
בכל זאת הוא נזכר באהבה באותם ימים בהראת.
את ראיון הוידאו שערכנו עם מאיר אנו מקווים להעלות במהלך הזמן.
להלן מעט מן התמונות שצילמנו בביתם, השאר יעלה בזמן הקרוב למדור "אוצרות תרבות".
עץ היוחסין של זילפה (זיוה) כהן, למשפחת כוהאי
