בן ציון יהושע רז

בן-ציון (דוד) יהושע (רז)          
BENZION D. YEHOSHUA
ערב הוקרה בבית אב"א ליקיר ירושלים, הסופר והחוקר בן-ציון יהושע רז

במעמד של קהל רב, סופרים ומשוררים, שהגיעו למרכז אב"א (איראן, בוכרה ואפגניסטן) בירושלים התקיים ב 28.06.2011 ערב הצדעה לסופר ולחוקר בן-ציון יהושע-רז, בן העדה האפגנית, שקיבל השנה את העיטור 'יקיר ירושלים'.  הדוברים השונים דיברו על הסופר והחוקר בן-ציון יהושע, שקיבל ביום ירושלים האחרון את העיטור 'יקיר ירושלים. ד"ר שלמה חיזק נשיא אב"א סיפר על קשריו רבי-השנים עם בן-ציון יהושע. פרופ' נורית גוברין והמשורר  הרצל חקק שוחחו על הרומנים שכתב 'שתיקת התרנגול' ו'פורצי גדר'. הרצל גם קרא מאקאמה על חתן הערב, שכתבו תאומי חקק. הסופר אלי עמיר קרא דברים שאמר המשורר המנוח נתן יהונתן על הרומן 'פורצי גדר' הזמרת רילי שרה בקול מרטיט משירי ירושלים. אתנחתא ספונטנית היו דבריו החמים של המתרגם מעברית לרוסית ויקטור רדוצקי שסיפר כיצד בן-ציון יהושע הופיע פעם בפני קהל של דוברי רוסית ופשוט  "קִיסֵם" אותו.
המספרת צילה זן-בר צור, בת העדה האפגנית, סיפרה מסיפורי מספר הסיפורים מולא רפאל יהושע-רז. חתן הערב יקיר ירושלים בן-ציון יהושע סיים את הערב במילים נרגשות. 

בתמונה נושא בן-ציון יהושע דברי תודה וברכה  למשפחתו, לחבריו,  ולכל באי בית אב"א.
ד "ר שלמה חיזק נשיא בית אב"א מברך את הסופר בן-ציון יהושע 
יו"ר אגודת הסופרים בלפור חקק,
מנחה הערב בדברי ברכה  
הסופר אורציון ישי בקטעי קריאה  
הסופר אלי עמיר  
פרופ' נורית גוברין 

פרופ' נורית גוברין ואורציון ישי  
צילה זן בר, מספרת סיפור עממי 
ויקטור רדוצקי  
הזמרת רילי
בקהל, נעמי וגבי כהן
פרס יקיר ירושלים הוענק ביום ירושלים תשע"א לסופר והחוקר בן-ציון יהושע רז. 
בן-ציון יהושע בשורה העליונה ראשון מימין במהלך הטקס
הטקס  נערך במגדל דוד, במעמד ראש העיר , בליווי שירת הגבעטרון  וריקודי להקת "מחולה"
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרס יקיר ירושלים לשנת תשע"אהוענק לסופר והחוקר הירושלמי מר בן ציון יהושע רז!
צוות האתר מברך אותך לרגל זכייתך, ומאחל לך עד 120 שנות שמחה ויצירה!

להלן ההודעה שנמסרה ברדיו: 
הוכרזו "יקירי ירושלים" לשנת תשע"א
  
שי זילבר  |   01.03.11 - 23:01     
 
הפרסים יוענקו ביום ירושלים
 
הוכרזו 12 הזוכים באות יקיר ירושלים לשנת תשע"א: הסופר אורי אורלב, אורה אחימאיר שהיתה מנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל, אליעזר בר יוסף על פעילותו ההתנדבותית בתחום הצדקה והחסד, הגיאוגרף יהודה זיו, עדין טָלְבָּר - יוזם הפעילות הספורטיבית באוניברסיטה העברית, חוקר הקהילות היהודיות בן ציון יהושע, ברברה לוין שהקימה את בית הספר הראשון בירושלים לתיגבור לימודי היהדות, גדעון לנגמן שניהל את בית הספר אוולינה דה רוטשילד, הפרופסור אדית קיי ממקימות בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, פנינה רוזנבליט מייסדת בית ספר פלך, יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שליו ואיש הרדיו והטלויזיה יצחק שמעוני.
הפרסים יוענקו ביום ירושלים. 
 
  בן ציון יהושע  בראיון  מצולם שנערך עמו  לאחרונה עם צוות האתר. 
בן ציון יהושע במרפסת רשות השידור בירושלים 
 
קטע וידאו בו מספר בן-ציון יהושע על אביו,  מולא רפאל, מספר הסיפורים הירושלמי 
"המיסטיקנית  שצמה לשלום העולם", דבריו של הסופר על אמו 
בן-ציון יהושע הוא סופר עברי, שירושלים עומדת במרכז יצירתו וחוקר הקהילות היהודיות של מרכז אסיה. נולד בירושלים, ה' בסיון התרצ"ו (26 במאי 1936) לאביו רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו ונודע בירושלים הן כמספר עממי והן ממורי הדרך הראשונים שהובילו עולי רגל בשבילי הארץ על סוסים ופרידות. אמו, בכורה יוכבד, בת למשפחת אלקלעי, בת ליישוב הספרדי הישן בירושלים. אלמן ואב לשלושה. סב לנכדים.

למד באוניברסיטה העברית. תחום התמחותו: יהודים באיראן, אפגניסטן ומרכז אסיה. דובר עברית, אנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית (בסיסית), פרסית, דארית, תג'יקית. ערך במשך 15 שנים מחקר היסטורי, תרבותי וחברתי על הקהילות היהודיות באיראן ובאפגניסטן. המחקר יצא לאור במוסד ביאליק (תשנ"ב).

מחקריו וסיפוריו ראו אור בשורה ארוכה של ספרים וכתבי-עת ועיתונים בארץ ובחו"ל. במקביל למחקריו ההיסטוריים והאתנוגרפיים פרסם רומנים וקובצי סיפורים, שירושלים עירו האהובה עומדת במרכזם. גיבוריו יוצאים למסעות למרכז אסיה ולקווקז נפגשים בעולם סוער, אך תמיד חוזרים לעירו ירושלים. הרומן 'שתיקת התרנגול', שיש בו רמיזות אוטוביוגרפיות רבות, מעלה את סיפורה המרתק של ירושלים, עיר של לחם ומלחמה, משנות הארבעים עד שנות השישים. מ'שתיקת התרנגול' עולה תמונת הבית, החצר, השכונה, העיר – קנאות חשוכה מול עולם משתנה. מנהגים ומסורות צבעוניים מול פריצת גדר ויצרים לא מרוסנים. הרומן 'פורצי גדר' מביא את סיפורה הטראגי  של משפחה באפגניסטן העולה לארץ בראשית המאה העשרים ומאבדת את רכושה בנסיבות לא קלות בירושלים. כך נשזר סיפורם של יהודי אפגניסטן וחייהם בירושלים.  עורך לשוני של ספרים וכתבי-עת. ערך בין השאר את 'ירושלים – מאסף לדברי ספרות' כרכים טז-כג וכן את תקציב המדינה וספרי השנה של שוק ההון והכנסות המדינה.
כתב את הערכים על יהודי אפגניסטן וחוראסאן  באנציקלופדיה על היהודים בארצות האסלאם בהוצאת אוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק והוצאת בריל, ליידן, הולנד.

לאורך שנים כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית ועורך ראשי שלה. במהלכן היה שותף להוצאתם של כאלף ספרי מחקר בשבע לשונות. תפקידים נוספים בקריירה המקצועית שלו: מנהל אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים וראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; יצא בשליחות לשכת הקשר ("נתיב") למדינות המוסלמיות במרכז אסיה הסובייטית. עסק בחילוץ יהודים  מאזורי מצוקה במלחמת אזרחים במדינות מוסלמיות והטסתם לארץ. במקביל ניהל את מרכז התרבות ליהודי מרכז אסיה בו למדו אלפי יהודים לקראת עלייתם לארץ. שם הוכשרו באולפנים לעברית ובקורסים להכשרה מקצועית לפני עלייתם לארץ. יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית וחילץ והעלה לארץ בדרך לא דרך ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה הסובייטית לשעבר; שימש מפקח-מרכז של פרוייקט נעל"ה 16 (נוער עולה לפני הוריו) בעליית הנוער. מזה שנים מוביל ומדריך קבוצות למרכז אסיה (אוזבקיסטן בעיקר) והקווקז (ארמניה, גרוזיה ואזרבייג'אן).

שימש חוקר ומרצה-אורח במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב וכן באוניברסיטאות, במכונים ובגופי חינוך ותרבות כמו: בר-אילן, בן-גוריון, מכון בן-צבי, בית התפוצות, משגב ירושלים, בית אריאלה, בית עגנון, משרד החוץ, משרד החינוך, המרכז ללימודים גיאוגראפיים, הקמפוס הגיאוגרפי הבינלאומי, מוסדות ציבוריים, חוגים לספרות. תוכניות רדיו וטלוויזיה; הרצה בסמינרים למורים במסגרת הסוכנות היהודית בחבר העמים ובהשתלמויות מורים בארץ; ניהל סמינרים בחבר העמים למורים מקומיים לעברית ועוד. הרצה בהתנדבות במועדוני גימלאים ובמועדוני עולים.

במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בירושלים וכחבר ועד אגודת הסופרים; שימש מנכ"ל זמני של אגודת הסופרים.

זכה בתשל"א בפרס ספרותי של האוניברסיטה העברית. שימש שופט בפרסים ספרותיים - פרס טשרניחובסקי, פרס קוגל של עיריית חולון, פרס משרד החינוך והתרבות ופרס העיר בית שמש.
בשנת תשע"א (2011) העניקה לו עיריית ירושלים את התואר 'יקיר ירושלים',

מספריו:
עיר באופק(סיפורים). הוצאת ראובן מס. הדפסה ראשונה תשל"ב. הדפסה שנייה תשל"ב.

פורצי גדר(רומן). סדרה בעריכת נתן יונתן. ספרית פועלים. תל-אביב תשמ"ז - 1987. 203 עמ'.

תה אנגלי בירושלים(סיפורים). הוצאת ירון גולן. תל-אביב תשנ"ט 1998-. הדפסה שנייה 1999. 224 עמ'. 

שתיקת התרנגול(רומן) . הוצאת אסטרולוג. 2002. הדפסה שנייה 2003. 398 עמ'.
מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן(מחקר). הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב. 579 עמ'+ 64 עמ' לוחות.

אוק-יול - דרך לבנה - מסע במרכז אסיה. הוצאת משרד הביטחון. תל-אביב 1996. מהדורה שנייה 1997. 204 עמ'+ 16 עמ' לוחות בצבע.

צוואת אב. (סיפורי עם מאפגאניסתאן). המוסיאון לאתנולוגיה ולפולקלור, ארכיון הסיפור העממי (אסע"י), חיפה תשכ"ט. 105 XV + עמ'.

תפוח מעץ הדעת(סיפורי עם מאפגאניסתאן). הוצאת צור אות. ירושלים תשמ"ו. 1986. 176 עמ'.

מילואים בשדות האורז(סיפורים). הוצאת אסטרולוג, 2007. 275 עמ'.
ריח של לחם חם – על יוצרים ויצירות.הוצאת בציר ירושלים. 2010. 368 עמ'.

פירסם מאות מאמרים, מחקרים וסיפורים בכתבי-עת בארץ ובחו"ל ובאינטרנט. 
 
Share by: