סיפורה של אפגנית דוברת יפנית

אני אפגנית מצד אמי, ששני הוריה היו אפגנים ממשפחת גול. סבה של אמי הוא דניאל גול ז"ל שהיה נשיא העדה בארץ  ישראל בזמן השלטון המנדטורי הבריטי.

הסבא מולא דניאל גול

 

להלן הקישור הישיר בויקיפדיה (ראו  גם את הערך בתחתית הדף "יהדות אפגניסטן"):

 

סבתי, דבורה גול ז"ל, היתה בתו של דניאל ונולדה בהראת שבאפגניסטן.

סבי, יוסף גול ז"ל, בנו של נתנאל גול ז"ל, נולד בירושלים. לא זכיתי להכירו.

סבתא דבורה גול

בילדותי ביליתי שעות רבות בחברת סבתי דבורה, ושמעתי ממנה סיפורים רבים על אפגניסטן, על המשפחה ועל הקהילה האפגנית בארץ. גדלתי על הבישולים האפגניים שלה.

בשנה הראשונה לחיי, סבתי השכירה חדר בדירתה לזוג יפני צעיר. הבעל למד באוניברסיטה העברית והאישה נשארה בבית עם סבתי. זו הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם יפן. לאחר מכן, זכרתי את האישה, אריקו, בעיקר מסיפורים.

בתקופת בית הספר היסודי, התחלתי לראות יותר ויותר יפנים בשכונה בה גדלתי. אלה היו חברי כת המקויה, שהקימו מרכז של הכת בשכונה. התחלתי להתעניין יותר ויותר בארץ הקסומה הזו ובתרבותה, ובגיל 10 לקחתי מאמי את כתובתה של אריקו ביפן והתחלתי להתכתב אתה באנגלית. התכתבות זו נמשכת עד עצם היום הזה, כשבדרך עברה ממכתבים לאי-מיילים ומאנגלית ליפנית.

במשך השנים, נפגשתי מספר פעמים עם אריקו ועם משפחתה ביפן וגם בארץ. מדי פעם אנו מחליפות חבילות בדואר. אריקו מגדירה את עצמה כ"אמא היפנית" שלי והיא זוכרת כיצד בילתה אתי שעות רבות וסחבה אותי עם מנשא על הגב. אני שומרת על קשר עם אחייניתה, בת גילי, שגם אתה התחלתי להתכתב בגיל 10, ונמצאת בקשר יומיומי בפייסבוק עם בתה הקטנה.

יעל עם אריקו ובתה

לאורך השנים הפגיש אותי הגורל עם יפנים רבים נוספים, וגם עם חלקם אני בקשר עד היום.

האהבה הגדולה ליפן הובילה אותי ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה (לצד לימודי אגיפטולוגיה, תחום נוסף שאני עוסקת בו) ולאחר שנים של עבודה בתחום ההוצאה לאור החלטתי להפוך לעצמאית ולהפוך את העיסוק ביפן לעיסוק המרכזי בחיי.

אני מלמדת יפנית ומתרגמת ונהנית מכל רגע.

יעל זנג

לתשומת לב הגולשים, יעל מופיעה במדור אפגני לאפגני