מאת בתו, ברכה כהן 

אבי אפרים בן גבריאל הכהן ורחל לבית שבתאי נולד בהראת שבאפגניסטן, 

שם התייתם מאביו בגיל 10. 

הוא עלה לישראל עם אימו ושתי אחיותיו בשנת 1936. בדרך לא דרך הגיעו הישר לשכונת הבוכרים בירושלים אותה לא עזב מעולם.

לפרנסתו עבד אבי כחייט, והיה ידוע בעבודתו הטובה והמדויקת. לימים נישא אבי ולאחר זמן מה נפטרה אשתו הראשונה בלידת תאומים והשאירה אותו אלמן עם שלושה ילדים קטנים.

לאחר זמן מה הוא התחתן עם אימי אסתר, אישה אצילת נפש מאין כמוה, שגידלה באהבה גדולה את שלושת ילדיו וטיפלה באימו. לימים נולדו להם שבעה ילדים משותפים וכולם גרו ביחד באהבה אינסופית.

 

איש אציל נפש וישר דרך היה אבי. היה ידוע בצניעותו הרבה, לבוש תמיד בקפידה, אהב את התורה והמלאכה ופרנס את משפחתו בכבוד. הוא חינך אותנו לצניעות, דרך ארץ ואהבת הבריות.

 

באחת המלחמות נהרג אחי גבריאל ז"ל בקרב, והמקרה גרם לשבר גדול במשפחה.

 

אבינו היה קם בכל בוקר בהנץ החמה, לעבוד את הבורא באהבה גדולה. הוא פקד את בתי הכנסת בשכונת הבוכרים לתפילות ושיעורי תורה. הוא גם היה ידוע בטקס פדיון הבן אשר היה עורך להרבה מאוד ילדים ברוח טובה ובחוש הומור, ואת התרומות שקיבל תרם לנזקקים בנוסף לכל המצוות שקיים.

איש רב חסד היה אבי אשר עשה חסדים רבים בצנעה רבה. היה ידוע בתיקון כרת, ולימוד זהר אשר ערך עשרות שנים בבית הכנסת חג'י אדוניהו הכהן בערבי ראש חודש, עם סעודה שאימי ונשות בית הכנסת בישלו לנזקקים.

 

לאחר פטירת אימי ז"ל, אבי לא יכול עוד, כמו שנאמר "אין אישה מתה אלה לבעלה".

 

הוא נפטר לאחר ייסורים קשים בי"א באלול תשס"ה, בשם טוב מהעולם.

מי ייתן וזכותו תגן עלינו אמן