זאב גול

זאב גול - ביוגרפיה מזווית אישית
בס"ד
תשרי תשע"ג
 
זאב גול – ביוגרפיה מזווית אישית
זאב גול בן שלום ששון בן אפרים גול ושרה בת מו' אברהם יקותיאל
מאת: אריה גול



אחי, זאב גול, נולד כבן רביעי מתוך חמישה להורינו שלום ושרה גול.
 הוא נולד בבית, בתאריך כ"ב באלול תרצ"ט 6.9.1939.
 
לידתו של זאב, בזיכרוני, קשורה במים. חורף שנת תרצ"ט (1938/39) היה שחון, ומקור המים היחידי אז היה בור המים שבחצר המגורים, שיבש באמצע הקיץ, והיה צורך לקנות מים ממיכלים שעברו בשכונה. סיפרו לי על מחזה הזוי: אישה צעירה אשר כריסה בין שיניה, סוחבת 2 פחי מים שקנתה. לימים נודע לי כי האישה המעוברת הייתה אמא, והעובר שבקרבה היה זאב, שנולד כאמור בסוף אותו קיץ, כאשר רוחות מלחמת העולם השנייה הסעירו כבר עולם ומלואו.
 
 כאשר המשפחה עברה להתגורר בתל אביב, התגוררנו בשכונת התקווה וזאב למד שם בבית ספר יסודי עד כיתה ח'. כמו יתר הנערים יצא לעבודה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה. כאשר הגיע זמנו להתגייס לצה"ל, הצטרף לנח"ל המוצנח, והשתתף בפעולות רבות של הצנחנים, והשיא היה בעת שירותו במילואים במלחמה לשחרור העיר העתיקה בירושלים ולאחר מכן, השתתף במשך כמה חודשים במלחמת יום הכיפורים.
 
בסיום שירותו הצבאי הסדיר ב-1958, הצטרף עם גרעין הנח"ל, ביחד עם טובה ידידתו, ולימים רעייתו, לקיבוץ הצעיר פלמ"ח-צובה שבהרי ירושלים, שהקימו יוצאי הפלמ"ח 10 שנים קודם. תפקידו בקיבוץ היה חשמלאי של המשק הצעיר.

במקצועו אמנם היה מסגר ולמד את מקצוע החשמל תוך כדי עבודה בהדרכת חשמלאי וותיק.
זה היה תפקיד קשה ותובעני, בעיקר בימות החורף הקרים של הרי יהודה. כאשר סופות קור ואף שלגים ניתקו את חוטי החשמל, הוא טיפס על עמודי החשמל, ובקור מקפיא ביצע את המוטל עליו.
גם כל מי שפנה אליו בבקשת עזרה בתיקון תקלה במכשירי חשמל ביתיים, נענה בסבר פנים יפות לשביעות רצון המבקש.
 
לאחר 28 שנים כחשמלאי נשלח ללמוד את תורת האקונומיה, וכאקונום היה אחראי לאספקת המזון למטבח המשק, ולתזונה נכונה של החברים. זה היה תפקיד אחראי וחשוב כלכלית ובריאותית. עם הגיעו לגיל פרישה, החל לעבוד במוסך של המשק, עד ליומו האחרון.
 
אחד העניינים החשובים למשפחה שזאב עשה, הוא שיקומו הכלכלי של אבא, שלום גול, אשר מאז עלותו ארצה מאפגניסטן (ב-1935) עבד בעבודות מזדמנות, שלא היה בהן כדי לפרנס את המשפחה. בימים של שפל כלכלי, זאב דאג לסדר לאבא מקום עבודה קבוע, שהתאים לגילו וליכולותיו. כך הוסדרה אחת ולתמיד הדאגה הכלכלית היומיומית. עד צאתו לגמלאות, היו לאבא שנים רבות של בטחון כלכלי, אושר ופנסיה קבועה ובטוחה, עד לפטירתו.
 
עלי לציין כי זאב היה דומה מאוד לאבא, ממש דמות דיוקנו של אבא ואפילו דומה לסבא אפרים גול. לשלושתם היו תווי פנים דומים. זיהינו גם תכונות אופי של זאב, כמו טוב לב, איפוק, יושרה והומור דק – תכונות שהיו אופייניות גם לאבא
וגם לסבא אפרים – שהיו ידועים ומפורסמים כאנשים נאמנים ונעימי הליכות.
 
 
ברבות הימים היה זאב לדמות מוכרת, אהודה ואפילו אהובה על כל מי שהיה בקשר איתו או בא במגע עימו. הוא נעשה לאישיות רבת-פעלים, שקולה, מאירת פנים לזולת, בצניעות, במסירות, בבחינת כל מי שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו.
 
כאמור, השכלתו הפורמאלית הסתיימה בגיל "בר מצווה". אך זאב היה רחב אופקים, משכיל ופתוח לשיח הציבורי. הרבה לקרוא, והספרייה בדירתו הייתה עמוסה ספרים בתחומים רבים. הוא גם למד במסגרות שונות והעשיר מאוד את תחום ידיעותיו. הייתה לו פינה חמה בלב למורשת אבות. היה מאזין קבוע לאתר האינטרנט "הזמנה לפיוט" שמתמקד בפיוטים של בני עדות המזרח. הוא ליווה את כתב העת "משואה" לחקר מורשת יהדות אפגניסטאן, ואף השתתף בכתיבה לביטאון. היה משתתף קבוע ביחד עם רעייתו טובה, באירועים החברתיים של מרכז אב"א, מרכז לחקר תרבותם של יהדות אפגניסטן, בוכרה ואיראן.
זאב שמח מאד כשהוקם אתר האינטרנט "אפגנים" שחשף מידעים חשובים על יוצאי אפגיסטאן בעבר ובהווה. הוא השתתף בכתיבה לאתר, והביע תמיכה בעבודת האתר ומטרותיה. את זיקתו זו למורשת אבות, זוכרים חברי הקיבוץ כאשר נהג מדי שנה לתקוע בשופר בימי ראש השנה. הוא אימן גם את ילדיו לתקוע. הוא ואבא היו תוקעים בשופר את התקיעות המסורתיות "תשרת, תרת, תשת" לשביעות רצונם של כל המשתתפים באירוע.
 

 
את השכלתו המעמיקה ורוחב דעתו והתובנות שהגיע אליהן גילינו כאשר בשנים 1984-1985 שוחרר מעבודתו בקיבוץ, למד במשך שנתיים תמימות בסמינר הקיבוצים אפעל, בקורס הדו-שנתי למדעי הרוח והחברה. הוא למד לימודי יסוד ברמה אקדמית, ואז כתב את עבודת המחקר שלו על קהילת הראת שבאפגניסטאן. במסגרת המחקר, עיין בכל הספרות שהייתה זמינה על אפגניסטאן ויהודיה. הוא "חרש" את הארץ, ראיין והקליט את כל מי שהגיע לארץ מאפגניסטאן בעבר הקרוב ואף הרחוק. במחקר זה, שכמעט לא נעשה כמותו עד אז, ולכן היווה במרוצת הזמן מקור מוסמך לחוקרים אחרים בנושא המצטטים אותו בעבודות המחקר, חשף זאב פרטים עלומים על יהודי אפגניסטן, מנהגיהם וחייהם הפרטיים והציבוריים. בנובמבר 1984 זאב פרסם את מחקרו המקיף על 74 עמודים ו-10 עמודי נספחים במהדורה מצומצמת ומשוכפלת. הוא נעשה לבר-סמכא, ואף רואיין ברדיו, כאשר ביקשו לשוחח עם בעלי ידע בתחום זה.
 
זאב, או כפי שההורים והסבא אפרים גול קראו לו בנימין-זאב וכל חברי הקיבוץ ומשפחתו קראו לו גול – היה איש משפחה למופת. היה בקשר חשוב עם ההורים ועם כל בני המשפחה המורחבת. יחד עם רעייתו טובה נולדו להם ארבעה ילדים הנטועים היטב כיום בכל תחומי החיים המועילים במדינה, וכמובן נכדות ונכדים.
כל המשפחה הייתה גאה ביכולת המשחק שלו, כשהשתתף כשחקן מוצלח באירועים בקיבוץ ובקרב המשפחה. זאב אהב להשתעשע עם ילדים קטנים, כמו נכדיו או נכדי, ולאתגר אותם בחידות מן החיים, ונהנה מחוכמתם כאשר ידעו להתמודד ולהשיב נכון. בחוש ההומור האופייני לטוב ליבו, שיחק עם ילדי ונכדי במשחק האפגני "כאלק' – כאלק'" והנכדים כולם יודעים לדקלם את כל מילות המשחק.
 
  
ממש כמו אבא ששתל בביתו עצי ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה לחג הסוכות וכן עצי רימון ולימון, כך גם זאב טיפח ליד דירתו עצי פרי כמו רימון, תאנה, זית וצמחי נוי ורבים נהנו מיבול הפירות שבחצר דירתו.
זאב הלך לעולמו, בעת טיול קבוצתי ביוון, כאשר במהלכו מעד ונפל לתהום ונהרג במקום בתאריך כ"ז בסיוון תשע"ב 17.6.2012.
 
זאב הובא למנוחת עולמים בחלקת בית העלמין שבקיבוץ פלמ"ח-צובה
בתאריך א' בתמוז תשע"ב 21.06.2012.
 
חבל על דאבדין, יהי זכרו ברוך
 
אריה גול 
Share by: