מולא אבא גול זצוק"ל

בס"ד

נתבקשתי לכתוב על אבי הצדיק אבא גול, שהיה "אבא" לא רק למשפחתו אלא לעדה שלמה. 

אך איך אפשר לכתוב על אדם רב פעלים בעמודה אחת כאשר צריך לכתוב עליו ספר...

האם לכתוב על עבודתו, פרנסתו כבעל מלאכה בחנותו, "משרדו", כאשר היה מכין תיקים ומזוודות מעור לכל החיים, 

או על מפעל "מצה שמורה", שהיה עוסק בה חודשים רבים כאשר המשגיח במשך מספר שנים לא היה האחר מאשר מרן עובדיה יוסף שליט"א. 

האם לכתוב על פעילותו בבית הכנסת "ישועה ורחמים" בארגון לימודי תהילים ופרשת שבוע לילדים, בפעולות כמו "תענית דיבור", שובבי"ם, ארבעים ימי לימוד בירושלים ובתל אביב למען עם ישראל וצה"ל. 

אפשר לכתוב על בקיאותו בתורה, בפרד"ס, בקריאתו הרהוטה והמדויקת בתורה, ב"תפסיר", בימים הנוראים, בדאגתו לקיום מניין ראשון ומניין צעירים, בקירוב צעירים ורחוקים לבית הכנסת. אפשר להזכיר את תקיעות השופר שלמרות מחלת האסטמה ממנה סבל, תקע בשופר עד שנתו האחרונה, בדיוק, בעוצמה ובכוונה רבה. אפשר לכתוב ולפרט על לימוד הזוהר ושיעורי הזוהר אותו ידע בעל פה, או על לימודיו בכותל מאז שחרור ירושלים בכל יום שישי כאשר רבים עומדים בתור לקבל ממנו ברכות לרפואה, פריון, פרנסה ועוד. ברכות שהמשיך בהן בביתו כאשר מקבל הברכה יוצא עם ברכות ועם מתנה כספית.

אפשר לכתוב על דאגתו לחיים ולציבור, אך לא פחות למתים. מטיפול בבית העלמין בהר- הזיתים, רכישת המקום, טיפוחו, חפירת הקברים ואם צריך לא נרתע גם מרחיצת המתים. כמו כן דאג ל"שבעה", ללימוד על הנפטר ולא שכח את הנפטרים גם שנים רבות לאחר מותם ותמיד זכר את יום הפטירה והזכרת הנשמות.

גם למשפחתו דאג. כאשר עלה ארצה ב- 1937 הגיע עם רכוש אותו עשה עם אביו מולא אפרים גול זצ"ל. בארץ בנו בניין בשכונת פאר דאז ברחוב צפניה אך את הדירות הם השכירו וקנו חצר סמוכה לבית הכנסת "ישועה ורחמים" שהיה ביתו השני ואולי הראשון.

אחד ממפעליו היפים הוא עץ היוחסין של משפחת גול הענפה. כדרכו שקד ואסף את כל הנתונים ושרטט בצורה נפלאה עץ יוחסין שנמשך כ- 250 שנה ובו מאות בני משפחת גול, וללא כל טעות. לאורך כל חייו יש חוט מקשר, חוט של מנהיג. הוא קרא לעצמו "משרת הציבור" ולכן גם הקים חברה בשם "מזכה הרבים". במשך חמישים שנה היה פעיל ציבור ולאורך עשרים וחמש שנים עד פטירתו היה נשיא העדה ומנהיגה. הוא היה הכתובת היחידה לכל נזקק, לטיפול במוסדות המדינה, לבוררות, להלוואות, לגמילות חסדים וכן דרג לעדה ברכישת מבנים ובהשכרתם. הציבור האמין בו והוא החזיר לציבור באהבה ובנאמנות. במחברות אותן השאיר מצאנו עד כמה היה מסודר, כל דבר היה רשום. מתוך פנקסו מובא קטע המציין יותר מכל את יושרו: 

"חשבון מסוכות תש"ג (1943)

            סך 15,923 לא"י

אבא גול סך 5 לא"י

                20,923 לא"י

 

שלמתי לשורה שלמעלה סך חמש לא"י בתנאי אם קבלתי מאיזה בם אדם מיום שאני גובה את הכסף ונשכח ממני ונשאר אצלי ולא כתבתי על החשבון של המטרה הזו, או בסדר ההוצאות אם שכחתי וכתבתי איזה חשבון בטעות או ח"ו כתבתי פעמיים או מיותר, מכיוון שאדם עלול לשכחה, הרי מחמישה לא"י יהיה פדיון לכל מה שבא אצלי בגזל או בגניבה ח"ו, והשאר יהיה בנדבה ואם לא, אז הכל יהיה נדבה, והכל שריר ובריר וקיים.

 אבא גול"

בליל שבת, ליל י"ז בתמוז תשנ"ב מסר את נשמתו הטהורה לבוראו ונקבר ביום צום שבעה עשר בתמוז בהר הזיתים והוא בן שמונים וארבע.