סוכות

סוכות 
מולא אק'אג'אן פלטי הכהן בסוכתו בירושלים. 
מאסף מוזיאון ישראל, ירושלים
הרב בנימין חסיד וארבעת המינים
"דָאר סוּכָּה" 
מפי אגאג'אן עמנואל יקותיאל

נוסח התפילה הנאמר ע"י יהודי אפגניסטן לפני הכניסה לסוכה בכל לילה של חג הסוכות מפי אגאג'אן עמנואל יקותיאל, הוקלט ושוכתב ע"י נכדו זאב יקותיאל
 
נוסח זה נאמר ע"י אגאג'אן עמנואל בן שלום ולאה יקותיאל בסוכות התשל"ה (1974) לפני הכניסה לסוכה, בביתם של אלנתן ורחל יקותיאל בקרית משה בירושלים.
הנוסח הוקלט ע"י זאב יקותיאל ושוכתב על ידו באמצעות השוואת נוסחים בסידורים שונים וגרסאות אינטרנט בספטמבר 2011 .
הנוסח וההגייה בפיו של אגאג'אן יקותיאל נחשבים לאיכותיים ומדויקים ביותר והינם הנוסח שהיה מקובל ע"י יהודי הראט באפגניסטן.
 
נוסח  התפילה לפני הכניסה לסוכה בכל לילה
רבונו של עולם אתה יודע כי בשר ודם  אנחנו ואין בנו ולא בשום בריה  כח להשיג
ולכוין מעלתך וגדולתך כמ״ש גדול אדוננו ורב כח לתבונתו אין מספר.
וגם אם היינו יודעים צרוף שמותיך הקדושים וכוונת כל  מצוה, ומצוה,
וכוונת כל ברכה וברכה של כל  מצוה  ומצוה בפני עצמה וכל  הייחודים וזווגי מדות הקדושות העליונות הראויות לבא על  ידיהם




וכ״ש כי בשר ודם אנחנו  ולא בינת אדם לנו ואין אתנו יודע עד מה מהכוונות האלה:
לכן יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שיהא חשוב ומרוצה
לפניך  כל  מצוה ומצוה שנעשה בחג הקדוש הזה הן מצות ישיבת סוכה
וברכתה הן מצות נטילת לולב וברכתו ונענועיו והקפות התיבה בו כאילו
כווננו בכל  צירופי שמותיך הקדושים העולים מתוכם ובכל  הייחודים וזווגי
מדות העליונות הראויות לבא על ידיהם. ותצרף מחשבתנו הטובה דרך
כלל  למעשה פרטיות לכל  אלה המצות הקדושות הנעשות בחג הקדוש הזה
ויעלו לפניך  עם שאר מעשה המצות של בני עלייה אשר באו בתעלומות
חכמה וסודותיה ויונקים מסוד תנחומיה היודעים והמכוונים כל  הכוונות
הראויות לכל  אלה המצוות:
ודרך כלל  אנו מכוונים ליחדא שמא דקב״ה ושכינתיה בדחילו ורחימו
ליחדא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל  ישראל והרי אנחנו עושים מצות
ישיבה סוכה ולולב לתקן שורשיהן במקום עליון בשיעור קומה בכל
פרטיהן ותיקוניהן ודקדוקיהן לעשות את כוונת יוצרנו שציוונו לעשות
המצות האלה ולתת נחת רוח לפניו ולגרום שפע וברכה רבה בכל  העולמות
ולתקן כל  הניצוצות שנפלו תוך הקליפות בין על יָדִי בין על  ידי שאר עמך
בית ישראל ולתקן כל  תרי״ג מצות הכלולות במצוות אלו ולגרום זיווג
ב ד' אותיות שם הקדוש ולזכך נר״ן שיהיו ראוין לעורר מיין תתאין על  ידי
מעשה המצוות האלה ויעלו לרצון לעורר אהבת דודים אמן סלה...נצח סלה ועד.
 
יהי רצון מלפניך ; אלהי ואלהי אבותי, שתשרה שכינתך בינינו, ותפרוש עלינו
סכת שלומך בזכות מצות סכה שאנו מקיימין ליחדא  שמא דקודשא  בריך  הוא ושכינתה, בדחילו ורחימו, ליחדא  שם י״ה בו"ה  ביחודא שלים, בשם כל ישראל ולהקיף אותנו מזיו כבודך הקדוש והטהור, נטוי על ראשיהם מלמעלה כנשר יעיר קנו ומשם יושפע  שפע החיים לעבדך (פלוני) בן (פלונית) אמתך.
 ובזכות צאתי מביתי החוצה ודרך  מצותיך ארוצה, .יחשב לי בזאת כאלו הרחקתי  נדוד. והרב כבסני מעוני, ומחטאתי טהרני. ומאושפיזין עלאין, דמהימנותא,  תחייני אדני תשפיע רב ברכות ולרעבים גם צמאים תן לחמם  ומים נאמנים. ותתן לנו זכות לשבת  ולחסות בסתר צל כנפיך בעת פטירתי מן העולם, ותחסני  מזרם,  כי תמטיר על רשעים פחים. ותהא חשובה מצות סכה זו שאני מקים, כאלו קיימתיה  בכל פרטיה ודקדוקיה ותנאיה וכל מצות  התלוים בה . ותיטיב לנו החתימה, ותזכנו לישב ימים רבים על  האדמה אדמת  קדש, בעבודתך  וביראתך. ברוך  ה' לעולם, אמן ואמן.
 
 
 
עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין
עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין
לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה
בְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּריך הוּא.
לֵיעוּל ,אַבְרָהָם רחימא אבא קדישא,
דהכי סליק לחושבן
סוכ"ה סמ"ך גי' ק"ב וא"ו גי' י"ג.כ"ף
גי' ק'. ה"ו גי' ט"ו סך דכל גי' אברהם:
ליעול עמה יצחק, יעקב, משה ואהרון, יוסף ודוד
 
 
 בסוכות תשבו שבעת ימים תיבו אושפיזין עילאין
קדישין. תיבו אבהן עילאין בצלא דמהימנותא בצלא
דקב״ה זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל
דכתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו : 



לצפייה בתמונות לחצו על החיצים מצד שמאל או ימין:
  • Slide Title

    אלנתן יקותיאל עם ארבעת המינים

    Button
  • Slide Title

    דן, רפאל וגבריאל בונים סוכה

    Button
  • Slide Title

    רחל ואלנתן יקותיאל ואהובה אמזל

    Button
  • Slide Title

    בר ודניאל יקותיאל

    Button
  • Slide Title

    מאיה ועמנבר יקותיאל

    Button
  • Slide Title

    שמואל גרג'י מברך על ארבעת המינים בסוכת הוריו, חנה ורפאל גרג'י

    Button
  • Slide Title

    בני משפחת שמואל גרג'י בסוכה

    Button
  • Slide Title

    אריק גרג'י ואבעת המינים

    Button
  • Slide Title

    גילה הרעיה, חנה האם ושמואל גרג'י בסוכה

    Button
  • Slide Title

    אריק מקשט את הסוכה

    Button
  • Slide Title

    שושנה חסיד והחלות לחג סוכות

    Button
  • Slide Title

    בני משפחת שמואל גרג'י בסוכה

    Button
  • Slide Title

    סוכת יעקב בצלאל

    Button


בס"ד
חג הסוכות בהלכה ובאגדה
מאת הרב רפאל בצלאל
 
 
נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כ"ג).
ממה הייתה עשויה הסוכה? רבי אליעזר אומר סוכות של ענני כבוד. שבעה עננים הקיפו את בני ישראל מכל צד וכל מלמעלה ומלמטה וענן נוסף הולך לפניהם להכשיר את הדרך ולישר הרים וגבעות, ואלה שמרו על ישראל והגנו עליהם מפני סכנות המדבר ומשרב ושמש.
 
יש המתארים את הענן שהיה מובילם מלמטה כעין משטח נע המצוי היום במדינות מסויימות ובשדות התעופה הגדולים, שכן לא היו צריכים להניע את רגליהם אלא היו עומדים על הענן והענן היה מובילם. מלבד הענן שהיה הולך לפניהם ומיישר להם את הדרך והיה מחסל קוצים וברקנים, נחשים וזוחלים, וכן להגביהה את הנמוך ולהנמיך את הגבוה כדי שלא יצטרכו לטרוח לעלות ולרדת. לעת ערב היה עמוד הענן מתחלף לעמוד אש כדי להאיר להם את הלילה באור בהיר וזך כאור היום.
 
כשלושה מיליון אנשים, נשים וטף עזבו את ארץ מגוריהם מצרים ויצאו למדבר שממה, מקום ציה וצלמוות אשר אין בו מזון ומים. אך הבורא סיפק להם את כל צרכיהם, לא החסיר להם דבר ממלבוש ועד מזון רוחני בצורת מן ומים על ידי בארה של מרים במשך ארבעים שנה.
ממצרים ועד סוכות מרחק של כמאה עשרים ק"מ והם עשו זאת בזמן קצר מאוד והקב"ה דאג לכל מחסורם.
 
לכן נצטווינו לעשות סוכות כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצוות סוכה גודל מעלתם של ישראל במדבר והניסים הגדולים שעשה להם הבורא. מלבושיהם ונעליהם לא בלו מעליהם ורגליהם לא בצקו, אף כי הליכתם הייתה רגלית.
 
 
מדיני הסוכה
פרטי הלכות סוכה רבים וראוי לכל אחד הרוצה לקיים את מצוות סוכה כהלכתה לשאול שאלת רב על כל דבר הקשור בבניית הסוכה. הדפנות הצריכות להיות חזקות ועומדות ברוח, הסכך הצריך להיות כשר, המיקום של הסוכה גם קובע את כשרותה כגון שלא יעשה סוכה מתחת לעץ או מרפסת. בניית הסוכה אפשר שתעשה על ידי אישה או קטן אף שנשים פטורות מישיבה בסוכה.
 
מצוות סוכה שכל ענייניו של האדם יהיו בתוך הסוכה, דהיינו אכילה, שתייה, שינה, אמנם אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה אך יש מצווה לאכול בסוכה גם אכילת עראי, אך שנת עראי אסורה מחוץ לסוכה. באפגניסטן נהגו שלא היו שותים אף מים מחוץ לסוכה. בזוהר הקדוש מובא שבניית סוכה חשובה מאוד ויש בה כדי להגן על האדם מכל מיני מזיקין ולכן גם מי שאינו זקוק לסוכה רצוי שיבנה לעצמו סוכה. הסכך והקרשים צריכים להיות מן ההפקר או מרכושו שלו, אין לקחת עצים וענפים של הקרן הקיימת או של העירייה וכיוצא בזה בלי רשות, כי יש בהם חשש גזל. יש לעשות קודם הדפנות ואחר כך להניח את הסכך ולא להיפך.
מצווה לקשט את הסוכה אך אין זה מעכב ולא פוסל הסוכה אם לא תהיה מקושטת.
 
באפגניסטן נהגו לסכך את הסוכה אך ורק מענפי ערבה אותם היו מביאים הישמעאלים על חמוריהם. את הפתח היו מעטרים בענפי ערבה מלמטה עד למעלה וכן קשת מענפי ערבה בראש הפתח. לא היה נהוג לקשט הסוכה בתמונות וכדומה כי היו מכסים הדפנות והרצפה בשטיחים ובדי משי מרהיבים.

ושמחת בחגך
יש מצווה מיוחדת בחג הסוכות לשמוח ולשמח שכן כתוב "ושמחת בחגך", ובחג המלבושים צריכים להיות יותר נאים מבשבת. אך צריך לשמח גם אחרים, דהיינו אנשים נזקקים, יתומים ואלמנות, אם על ידי תרומות או על ידי אירוחם בסוכה.
אמרו חכמים אין שמחה אלא בבשר ויין, הקטנים קונה להם ממתקים והנשים קונה להם בגדים ותכשיטים.
 
 
אושפיזין
יש אורחים רוחניים האמורים להתארח בסוכה, הם נקראים שבעה אושפיזין, וצריך להכין להם כיסא מיוחד שיהיה מיועד אך ורק לאושפיזין. נוהגים שכל לילה וכל יום מזמינים את האושפיזין בפה דהיינו אומרים "עולו אושפיזין עילאין קדישין" (היכנסו אורחים עליונים קדושים).
 
הסוכה קדושה היא ואין לעשות בה שימוש בזוי כגון החלפת חיתול או שטיפת כלים וכדומה ואין להכניס בה כלים ריקים או מלוכלכים.
נשים יכולות לאכול בסוכה ויש להן מצווה אך אינן מברכות על ישיבת סוכה כי הן פטורות מסוכה. עדות המזרח מברכים על ישיבת סוכה רק אם אוכלים פת רגילה אך לא יברכו בשעה שאוכלים פירות או עוגות.


מצוות ארבעת המינים
מצווה נוספת שיש לקיימה בחג הסוכות: לוקחים ארבעה מינים אתרוג, ערבה, לולב, הדס (ראשי תיבות שלהם אעל"ה בתמר). צריכים להיות מהודרים או כשרים ומברכים עליהם כל יום "על נטילת לולב" וביום הראשון מברכים גם "שהחיינו". בכל יום נוהגים בבית הכנסת להקיף את התיבה כאשר עליה ספר תורה פעם אחת עם אתרוג ולולב ואומרים "הושענא", אך ביום השביעי מקיפים את התיבה שבע פעמים וקוראים "הושענא" ולכן נקרא יום זה "הושענא רבא".
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

"מוכר האתרוגים"
הביא לדפוס זבולון קורט מפי שמואל דדש
נתפרסם בעיתון "דבר" בתאריך 22 לספטמבר 1966:

בעיר הראת שבאפגניסטן אין האתרוגים מצויים, כי אין שם עצי הדרים. לכן נוהגים היו כחודשיים לפני חג הסוכות לשלוח שליחים, או לכתוב מכתבים, לעיר הקודש ירושלים, וכן למאזנדראן שבפרס, ולבקש אתרוגים – כדי לזכות לברך על הלולב ולקיים את המצווה. לא פעם קרה שהמשלוח היקר, 6-10 אתרוגים, היו מגיעים בערב החג בין השמשות ממש. היו גם מקרים שהשליח איחר והגיע ביום החג אחרי הצהרים ואז היו ההמונים, מזקן עד נער, טף ונשים, נוהרים לבתי הכנסת לברך על הלולב.
כל בית כנסת היה זוכה באתרוג אחד או שניים, ורק יחידי סגולה היו מזמינים להם לעצמם אתרוג פרטי. אבל בני "עמך" רובם ככולם לא יכלו להרשות לעצמם לקנות אתרוג בסכום יקר, ולכן היה כל ראש משפחה משלם בערב החג כמה קראנים ומשתף את עצמו בקניית האתרוג. על הלולב – לא הקפידו. אם לא היה לולב חדש, אזי היו משתמשים בלולב של השנה שעברה.



וכך היה המנהג מימים ימימה. המוסלמים "שליחי המצווה" ידעו שבני ישראל מוכרחים לברך על ארבעת המינים, והם היו דואגים לספק להם את האתרוגים בזמן, כדי שיוכלו לקיים את המצוות. לשבחם יש לומר שלא היו דורשים מחירים מוגזמים ומסתפקים במחיר מועט. וכך עברו שנים, גם בני אפגאן המוסלמים "נתפקחו", אבל בכל זאת שיתפו את עצמם בקיום המצווה היקרה לבני ישראל. אולם פעם אחת קרה, שאפגני מוסלמי אחד, שהיה יותר מידי פיקח ורצה להרוויח בבת אחת סכום כסף גדול, ראה את חבריו השליחים המביאים אתרוגים לבני ישראל. עמד וקנה את זכותם ושילם להם את הסכום שהיו מרוויחים אילו הביאו הם את האתרוגים, וכך נשאר הוא לבדו היחידי המביא אתרוגים. בערב החג הגיע לעיר עם מספר קטן של אתרוגים, בא אל ראשי העדה והראה להם שיש לו אתרוגים. וכשרצו לקבלם ממנו ולשלם לו את מחירם כרגיל, דרש סכום מוגזם מאוד, שראשי העדה לא יכלו בשום פנים לשלמו. בכל זאת החליט אחד מעסקני העדה לעשות מאמץ ולקנות את האתרוגים, למחרת, כשבא המוכר – רצה הנדיב לשלם לו את הסכום שדרש, אבל עתה דרש המוכר סכום גדול יותר, והלך לו. למחרת, בערב החג, חזר. הנדיב הסכים לשלם לו את הסכום שדרש לפני יום, אבל גם הפעם העלה האפגני את המחיר ודרש עוד יותר. הנדיב, שהכיר אותו יפה, שאלו מדוע הוא מעלה כל פעם את המחיר. הגוי כעס מאוד, לקח את האתרוגים, חתך מהם את הפיטם ואמר לנדיב: אפילו את החתיכה הזאת לא אתן לך במחיר הקודם! כאשר ראה הנדיב שהאתרוגים נפסלו, אמר לו: עכשיו אתה יכול למכור בכל סכום שאתה רוצה, אם רק יהיו לך קונים. ברכו לשלום והלך. הגוי חיכה עד הערב, ראה שאיש אינו בא לקנות, והלך הביתה. למחרת, יום ראשון של החג, חיכה הגוי עד הצהריים, חשב שיבואו ויתחננו לפניו, אבל -  "לא דובים ולא יער". איש לא התעניין בו. הלך בעצמו לשכונת היהודים ושאל יהודי אחד ממכריו, מדוע אין קונים את האתרוגים שלו? אמר לו היהודי: בשעה שחתכת את הפיטם פסלת את האתרוגים ואינם ראויים עוד לברכה ולכן אינם שווים כלום. כששמע הגוי את דברי היהודי התרגז מאד, עזב את השכונה והלך לביתו. בהגיעו אל סף הבית נפל מתעלף ולא קם עוד.
סיפר: שמואל דדש מהראת, עכשיו בירושלים.

רשם: זבולון קורט

מפיוטי החג
שרים בסוכה "סוכה ולולב לעם סגולה" ו"שולמית שובי":
משפחת הרב בנימין חסיד יצ"ו
הרב אפרים חסיד, והנכדים בנימין-שלמה, יעקב-ישראל, משה-מרדכי 
שוכנת בשדה 
מה נאכל בסעודה הזו 
מתי יבושר עם 
חזקו בנים 


מחזור השנה
מתוך ספרו של בן-ציון יהושע-רז "מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן"
הוצאת מוסד ביאליק, עמודים 378-380
 
זבולון קורט מספר, כי כבר יום אחרי ראש חודש אלול התחילו בהכנות לבניית הסוכה. אבי המשפחה יוצא לשוק לקנות קורות כדי לבנות סוכה גדולה שבה תבלה המשפחה כל ימי החג ולארח בה קרובים ומכרים. גם השכנים המוסלמים הוזמנו לבקר בסוכה המפוארת. הסוכה התנוססה לגובה של שלושה מטרים לפחות, ולא נהגו להשתמש בבנייתה במסמרים, אלא חיברו את הקורות בחבלים. עד ערב יום הכיפורים הכינו את שלד הסוכה, ובמוצאי יום כיפור מוסיפים את הדפנות העשויים שטיחים ועליהם פרוכות מפוארות. העשירים משאילים שטיחים ופרוכיות לעניים ללא תמורה. הסוכה קושטה בתמונות של חכמים והדפסי מראות של עקדת יצחק והאושפיזין, שהודפסו בירושלים והובאו לאפגאניסתאן על ידי העולים לרגל. גג הסוכה כוסה בעלי ערבה ומתחתה תלו מפירות העונה ובקבוקי יין וערק. הכניסה לסוכה קושטה בעלי ערבה, וסדין לבן שימש לה דלת. הרצפה כוסתה בשטיחים יקרים, והסעודות נערכו בה בהסבה, על כרים וכסתות.
 
הארוחה הוגשה על שולחן נמוך. ליד מקום מושבו של אבי המשפחה הוסיפו שרפרף מכוסה במפה יקרה לכבוד האושפיזין. לא השאירו את הסוכה ריקה, ותמיד אחד מראשי המשפחה נשאר ללון בה. בהעדר אתרוגים באפגאניסתאן היו מייבאים אותם מירושלים או ממיזנדרון שבאיראן. לא אחת קרה שהמשלוח איחר והגיע בעיצומו של החג. יחידי סגולה ובעלי אמצעים היו רוכשים את כל ארבעת המינים. את האתרוג שמרו גם אחרי החג והשתמשו בו לברכת "ההבדלה" בתקופת החורף, כשלא היו בנמצא עצי בשמים לברך עליהם.
 
בימי חול המועד חופשיים ההורים והילדים מעבודה ומלימודים. במהלך החג ערכו "מועד ביני" [ראיית חג, דהיינו: ביקורי חג]. מתחילים קודם בביקור בבית הרב ומשם לקרובים וידידים, לפי סדר חשיבותם. בכל מקום מציעים למבקרים כיבוד כיד המלך ושתייה כדת. לא נהגו לצאת לטייל בחיק הטבע שלא ייאלצו לאכול מחוץ לסוכה.
 
בליל הושענא-רבא מתאספים בסוכות שבבתי אבלים, בתוך שנת האבל הראשונה, כדי לומר את סדר ליל הושענא רבא. במשך הלילה מגישים כיבוד ("ברכות") לעילוי נשמת הנפטרים. לאחר תפילת שחרית של הושענא רבא היו חובטים את הערבות על הקרקע.
ביום האחרון של החג, יום שמחת תורה, נהגו לקרוא את כל התורה מתחילתה ועד סופה. הפרשיות חולקו לכל באי בית הכנסת, וכל אחד קיבל פרשה שלמה כדי לקיים קריאת "בראשית ברא" ועד "לעיני כל ישראל" שבספר דברים. החזן שר את "תיקון הגשם" והקהל ליווה אותו בלחש והרים קולו רק בסופי הפסוקים ובפזמון החוזר.
 
ישראל מישאל מספר על הסוכה שהקימה הקהילה במאזאר-י-שאריף. היתה זו סוכה גדולה ומקושטת. מושל העיר הוזמן לביקור חג בסוכה שבפתחה עמדו שני דגלים: הדגל האפגאני ודגל כחול-לבן. בפתח הסוכה ניגנה תזמורת צבאית את ההימנון האפגאני. גם אברהמוף מספר על מנהג הקהילה בהראת לארח את מושל העיר בסוכה. אל המושל נלוו ראש המשטרה ואנשי שררה אחרים. הביקור היה מסב כבוד והערכה לקהילה, מצד אחד, ושיפור תדמיתם וקשריהם של היהודים, מצד שני.

בסוכתו של אהרן בצלאל בעין כרם, סוכות תש"ע, שרים "שער אשר נסגר" 
בסוכתו של אהרן בצלאל בעין כרם, סוכות תש"ע, אהרן מספר סיפור בגילקי 

סוכות
מתוך ספרו של אריה אליסף "זכרתי ימים מקדם"

 ...... אני מתכונן לצאת לשחק. אבל "רבות מחשבות בלב איש". מסתב, לא רק של איש, אלא גם של ילד קטן. ההורים מודיעים לנו תתכוננו: "הולכים ל"מויד ביני" (MUID BINI), {בעברית פשוטה, בקורי חג} ותתנהגו יפה". נהוג היה בעדתנו שביו"ט של סוכות ופסח הולכת כל המשפחה לביקורי קרובים וחברים. המנהג הוא שהצעירים במשפחה ניגשים בתחילה לבקר את המבוגרים יותר או המכובדים יותר שבמשפחה או בעדה. האחרים היו באים לביקור גומלין ובד"כ המכובדים יותר לא יכלו לבוא לבקר מחוסר זמן כי היו עמוסים בקבלת אורחים רבים מכל מיני משפחות.
 
הורי ע"ה היו הצעירים במשפחותיהם וכך היינו צריכים לצאת בתחילה לביקור חג. הראש שלי במשחקים, אבל נשרך עם אחי אחרי ההורים. בתחילה ניגשנו ל"בית ישראל החדשה" שם גרו סבתי ואחי אמי, משה וצבי חסיד ע"ה. נכנסנו לסוכתם המשותפת, "חג שמח", הנשים מתנשקות (יש לי הרגשה תמיד כשנשים מתנשקות חלקן היו רוצות לנשוך אחת את השנייה), נשקנו ידי הדודים אשר צבטו את לחיינו, "ב"ה הילדים גדלו" וכו' והתיישבנו ליד השולחן.
 
 
עיני בסכך אשר היה שונה מהסכך שלנו, הסכך עשוי פלאפונים (פסי עץ דקים, לא סלולרים) המונחים אחד קרוב לשני על כל פני השטח, ומעליהם ענפי עץ פלפלון עם הריח האופייני והנעים. דפנות הסוכה היו עשויות דיקטים כמנהג האשכנזים שגרו בסביבתם. מה גם שהיה להם מקום לשמור אותם מתחת לרעפים מוגנים מגשם. סביבה אשכנזית זו עלתה להם פעם "ביוקר" בפורים אחד. אני מסתכל על התמונות המוצמדות לדפנות ו"ראה זה פלא". משה ואהרן לא דומים למשה ואהרן שלנו. ציורי י"ב השבטים בכלל לא דומים לשלנו. אפילו האושפיזין לא דומים. אישית הייתי בטוח כי שלנו הוא הנכון. היופי בחג הזה שאף סוכה לא דמתה לחברתה.....  



כותבת אלינו תמר נביפור עמבלו:

1. סוכות בהראת
נביפור עמבלו תמר, 30/09/2013 22:35
תודה לכל הכותבים מי שלא היהי בסוכות באפגניסטן לא ידע אף פעם מזה חג אמיתי אני כל כך מתגעגעת לאוירה הזאת .מלפני ראש השנה היו שוחטים פרות כבשים אני כילדה קטנה הייתי מחכה כמו ילדי הבית שכבר ידליקו את המנגל בכדי שנוכל את הכבדים .וכל ימי החג היו הולכים מויד ביני קשה לתאר במילים כמה צלחות פיצוחים ופירות ומודון ביש כורד ולחים שהיו יוצאים חם מהתנורים בבית כמה מתגעגעת .

Share by: