יעקב בצלאל

יעקב בצלאל

"חזקו בנים ואבות" / מאת בנו משה בצלאל
 
ערב שושן פורים התשס"ח, חודש לפני שנדם ליבו, נשמע קולו של יעקב בצלאל בפעם האחרונה בחלל בית הכנסת "ישועה ורחמים", בקול צלול ורם קרא בניגון ההראתי האהוב על כולנו את הפסוק האחרון ממגילת אסתר:
"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו, דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ".

יעקב נולד בכ"ט חשוון תרפ"א [1920] בעיר הראת, בן לרב ראובן ושפרה בצלאל. התחנך בחדר של חליפ'ה אשר, עד עלייתו לירושלים בגיל 17 עם משפחתו. 


שער הספר מסע לירושת"ו
בו כתב הרב ראובן בצלאל את תולדות עלייתו לא"י


משפחת בצלאל
בהגיעו לפרקו נשא לאשה את שרה לבית שמואלוף, שהייתה מבוקשת על ידי רבים מבני העדה.
יחד הביאו לעולם ארבעה בנים ובת.

יעקב בצלאל ושרה לבית שמואלוף ביום חתונתם
במלחמת השחרור התגייס יעקב למשמר העם, נטל חלק בהגנה על ירושלים התגייס לצה"ל והמשיך לשרת במילואים שנים רבות.

משמאל יעקב בצלאל
בבחרותו החל לעבוד בבית חרשת למחברות וכריכת ספרים. לאחר מכן ניהל במקום מפעל לייצור
נייר פחם.
 יעקב היה מעורה בעדה פעל רבות למענה, היה מקובל על רוב אנשיה דתיים וחילוניים כאחד, ותקופה ארוכה היה 
 חבר ועד העדה בירושלים וגזבר מטעמה.
 בשנות ה-60 עשה יד אחת עם הרב אבא גול להקמת מנין שלישי להביא את הצעירים לתפילות שבת לבית הכנסת 
 "ישועה ורחמים" שסבו משה היה בין מייסדיו. 
 בשבתות חגים ומועדים עבר לפני התיבה, ויכולתו בקריאת תפילות ופיוטים לפי מנהג אבותיו, ביניהם "כל נדרי" 
 "אשרי עין" ואחרים, הפכה לשם דבר והחזירה רבים מאיתנו הצעירים לימים ההם של בית הכנסת.
באהבתו הרבה לשירים ופיוטים מורשת אבותיו, הוא אצר בלבו אין ספור מנגינות ופזמונים ייחודיים בלשון הקודש 
ובניגונם של יוצאי הראת, בהם תפילות, קריאה בספר התורה, בהפטרה, פיוטי חג ומועד בסוכות, פסח, שבועות , יום כיפור ופורים.
בקיאותו העמוקה ויכולתו הקולית נודעו לאוצרי מוסיקה יהודית מאוניברסיטת בר-אילן, מכון רננות, הפונותיקה של האוניברסיטה העברית והטלויזיה הישראלית. לכל המוסדות החשובים הקדיש מזמנו, התראיין והקליט שעות רבות מנגינות ופיוטים נשכחים של יהדות אפגניסתאן, לטובת הדורות הבאים ולשימור המסורת ברוח ישראל סבא. 

הכמות הרבה של ההקלטות שביצע, גם פזמוני קודש וגם שירי חול, דורשת עבודת עריכה מרובה, ויוצגו עם סיומה של העבודה. בין השאר קיימת קלטת וידאו בה יעקב קורא במגילת אסתר בפורים בבית הכנסת "ישועה ורחמים" המשמרת את קריאת המגילה לפי הניגון ההראתי הייחודי.
 בקלטות אחרות יש שירי חול רבים, למשל דקלום (ושירה) מפרסית של הספר "אהבת ציון" של אברהם מאפו, על אהבתו הנכזבת של אמנון לתמר. אמנם הספר נחשב חולין, אבל המחיש בשירתו המינורית את כיסופי בני עדתו לארץ ישראל כפי שהצטיירה בעיניהם.
יכולתו לקרוא את "שיר השירים" בלשון הקודש ותרגומו בד בבד לפרסית בניגון ההראתי, הקהילה סביבו מאזינים הרבה.
יחד עם אחותו רחל ואחיו אהרון עזר תמך וייעץ יעקב לאוצרי מוזיאון ישראל להכין את תערוכת "בואי כלה" בשנת 1996.

בשנים שלפני פטירתו הוא תירגם מפרסית לעברית את יומן המסע לירושלים של אביו מל'א ראובן בצלאל "מסע לירושת"ו התרפ"ט", ובו סיפור עליתה המרתק של משפחת בצלאל לארץ ישראל.
המסע רב התלאות ארך כחודש וחצי, ובסוף שנת 1928 הגיעו משפחת בצלאל ועוד ידידים לעיר הקודש. הם השתכנו בשכונת בית ישראל, בה בנו בתים והיו חלק מבוניה של ירושלים. מלא' ראובן חזר להראת והביא את שאר משפחתו בשנת 1938. הספר יצא לאור ע"י המשפחה בשנת 2005 ולמותר לציין שלולא תורגם, היה מסמך נדיר זה, הפותח צוהר למפעלי העליה של יהודי הראת הציונים לארץ הקודש, יורד לתהום הנשיה.

עד לימיו האחרונים הנהיג את כלל בני ביתו, אחיו, ילדיו ונכדיו, לשיר בערבי שבתות ובחגים את השירים אותם למד בבית אביו "אל רם חסין יה" "יה אלה מלכות" "חזקו בנים ואבות" "אשמחה כי אפתחה" ועוד רבים.

ראוי להזכיר כי הוא שמר על מסורת אבות גם באפיית מצות לחג הפסח. בכל שנה ערב החג אפה מצות בעזרת אחיו ובניו, בכמות שהספיקה לכל אחיו אחיותיו וחבריו הרבים ובני ביתם . מפעל זה, שהיה מפורסם בעדה, נמשך ע"י בניו 
גם היום בהשתתפותם הנלהבת של נכדיו.

המשפחה

בכל חג או מועד היה מזמין לשולחנו או לסוכתו את צאצאיו, אחיו, אחיותיו, קרובים וחברים לארוחת חג או ל"מוייד ביני". כשעל השולחן פלוב ריחני, מלפפונים צוננים וכוסיות ערק. בין המנות היה  סוחף את אורחיו בקול מלא וצלול לזמר שירי חג כ"שוכנת בשדה" "מתי יבושר עם" "סוכה ולולב" "שער אשר נסגר" " חזקו בנים ואבות". פניו קרנו ולבו רחב בעת ההיא בשבתו בחיק משפחתו כשכולם ,
עד הצעיר בנכדים שרים אתו את השירים שאהב וקולו הבלתי נשכח עולה על כולם וממלא את חלל האויר.
יעקב בן ראובן ושפרה בצלאל ז"ל                       נלב"ע בג' חו"מ פסח תשס"ח בן 88 שנים 
הכנת מצות לפסח, 14 דקות זמן הכנה
פיוטים בביצוע יעקב בצלאל

"יום ליבשה"


"כל נדרי"

"אשרי עין"  

"משיח וגם אליה" 

"ברכי נפשי"

"יום יום אודה לשמך"
"אהבת ציון" מאת אברהם מאפו
קורא ושר יעקב בצלאל בעברית ובפרסית-יהודית (תפסיר)
התרגום ממנו קורא יעקב בצלאל הוא כנראה תרגומו של שמעון בן אליהו חכם בן המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. ההוצאה הייתה בוכרית-פרסית וכנראה הודפסה בארץ. הספר נכתב בפרסית בתעתיק עברי.
הקטע שלפנינו הוא סופו של הספר, נראה ששירתו של יעקב נסמכת על עלילת הסיפור ומעבירה את רוח הדברים, אך אינה תרגום מדויק של הטקסט. יתכן שהפרק אותו מקריא יעקב הוא פרק כ"ט.
המערכת תשתדל להביא בקרוב את הטקסט בעברית.

 
Share by: