אהרן בצלאל

אהרן ורחל

תמונה מימין: חדוה איש שלום מברכת את זוכה הפרס

באמצע: גדעון עפרת  נושא דברים על יצירתו של אהרן

משמאל: אהרן  בצלאל מודה למעניקי הפרס

תמצית ביוגרפיה מתוך מאמרה של ד"ר רחל לבנה פרוידנטל, מתוך הספר פסלים של אהרן בצלאל :

אהרן בצלאל נולד בשנת 1926 בעיר הראת שבאפגניסטאן. על ילידי הארץ נאמר ש"נולדו מהים", עם הגב לגולה ולתרבותה ועם הפנים ל"עולם חדש" שתרבותו, עדיין מהססת, רק החלה להתעצב. אהרן בצלאל לא נולד מהים. אביו, מולא ראובן, היה רב מקובל בהראת ואחר כך בארץ ישראל ושנות ילדותו עברו עליו במשפחה ענפה, במקום שבו המסורת מכתיבה וקובעת את כל תחומי החיים, והמשפחה והקהילה תוחמות את המרחב שבו הכל מתרחש. אלו, המסורת היהודית בשלל דימוייה, סמליה וסיפוריה, המשפחה והקהילה במעגלי חייהן, מהדהדות בפניה השונים של יצירתו. הן תמיד שם, כמו תמונות המשפחה שעל הקיר, מעל שולחן האכל בביתו.

העיר הראת, כמו אפגניסטן כולה - כך יספר אהרן שנים רבות לאחר שעזבן - אפורה וחסרת צבעים. אמנות אמנם לא הייתה שם, אבל אמרות המכנסיים שהציצו מתחת לשמלות הרקומות של הנשים, מטפחות הראש, המפות, השטיחים והמרבדים בסוכה – כל אלה זהרו בשלל צבעים.

והיו הסיפורים, אינספור סיפורים שהביאו איתם ממסעותיהם האב והדודים שסחרו בפרוות טלאים (קרקול). סיפורים על מסעות ארוכים ומסוכנים, על אנשים שרוחות רדפו אותם, על סוסים ששד רכב על גבם והאיץ בם, על אנשים שונים ומשונים שפגשו בדרך. מבעד לסיפורים אלה, שסופרו בלילות החורף הארוכים מסביב לתנור, נשקפה הוויית חיים צבעונית וקסומה.

בשנת 1938 הגיעה משפחתו לירושלים. בתחילת שנות הארבעים הקים אהרן עם חברים מבני העדה את אגודת צעירי אפגניסטן. לאחר מלחמת השחרור הקים את המחלקה למלאכת מחשבת בבית הספר ע"ש אליס סליגסברג שם עתיד היה ללמד 18 שנה עבודה בעץ. בשנת 1952 נישא לבת שבע ונולדו להם 3 בנות.