אהרן בצלאל

אהרן בצלאל
אמן וסופר
תערוכה לכבוד ששים שנות יצירתו של האמן אהרן בצלאל נפתחה בבית האמנים
ב - פברואר 2011. התערוכה תימשך עד לתאריך 12.3.2011.
בית האמנים, רח' שמואל הנגיד 12, ירושלים. 
ארמון קרח, 1993, פלקסיגלס
פרס מפעל חיים ע"ש מרדכי איש שלום הוענק לאמן אהרן בצלאל!
הטקס התקיים בבית האמנים בירושלים, ב-11 בינואר, 2011.
בשם ועדת הפרס ברכו חדוה איש שלום ומגדלנה חפץ.
מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת דיבר על על אמנותו ויצירותיו של אהרן.
צוות האתר מברך את האמן בהמשך חיים פוריים וטובים, עד 120!
להלן כמה תמונות מן הטקס :

אהרן ורחל

חדוה איש שלום מברכת את זוכה הפרס

גדעון    עפרת  נושא דברים על יצירתו של אהרן

אהרן  בצלאל מודה למעניקי הפרס

  משפחה וחברים  באים לברך את אהרן
תמצית ביוגרפיה מתוך מאמרה של ד"ר רחל לבנה פרוידנטל, מתוך הספר פסלים של אהרן בצלאל :
 
אהרן בצלאל נולד בשנת 1926 בעיר הראת שבאפגניסטאן. על ילידי הארץ נאמר ש"נולדו מהים", עם הגב לגולה ולתרבותה ועם הפנים ל"עולם חדש" שתרבותו, עדיין מהססת, רק החלה להתעצב. אהרן בצלאל לא נולד מהים. אביו, מולא ראובן, היה רב מקובל בהראת ואחר כך בארץ ישראל ושנות ילדותו עברו עליו במשפחה ענפה, במקום שבו המסורת מכתיבה וקובעת את כל תחומי החיים, והמשפחה והקהילה תוחמות את המרחב שבו הכל מתרחש. אלו, המסורת היהודית בשלל דימוייה, סמליה וסיפוריה, המשפחה והקהילה במעגלי חייהן, מהדהדות בפניה השונים של יצירתו. הן תמיד שם, כמו תמונות המשפחה שעל הקיר, מעל שולחן האכל בביתו.
 
 
העיר הראת, כמו אפגניסטן כולה - כך יספר אהרן שנים רבות לאחר שעזבן - אפורה וחסרת צבעים. אמנות אמנם לא הייתה שם, אבל אמרות המכנסיים שהציצו מתחת לשמלות הרקומות של הנשים, מטפחות הראש, המפות, השטיחים והמרבדים בסוכה – כל אלה זהרו בשלל צבעים.

והיו הסיפורים, אינספור סיפורים שהביאו איתם ממסעותיהם האב והדודים שסחרו בפרוות טלאים (קרקול). סיפורים על מסעות ארוכים ומסוכנים, על אנשים שרוחות רדפו אותם, על סוסים ששד רכב על גבם והאיץ בם, על אנשים שונים ומשונים שפגשו בדרך. מבעד לסיפורים אלה, שסופרו בלילות החורף הארוכים מסביב לתנור, נשקפה הוויית חיים צבעונית וקסומה.
 
בשנת 1938 הגיעה משפחתו לירושלים. בתחילת שנות הארבעים הקים אהרן עם חברים מבני העדה את אגודת צעירי אפגניסטן. לאחר מלחמת השחרור הקים את המחלקה למלאכת מחשבת בבית הספר ע"ש אליס סליגסברג שם עתיד היה ללמד 18 שנה עבודה בעץ. בשנת 1952 נישא לבת שבע ונולדו להם 3 בנות. 


בשנות החמישים חדרו לעבודותיו מוטיבים חדשים. בעוד שבעבר גילף דמויות פולקלוריות, עתה נכנסו דמויות תנ"כיות שלבשו את דמותן של הפיגורות הכנעניות והנבטיות. השילוב בין התרבות הישראלית - אשר חיפשה דרכים  אל שורשיה התנ"כיים מצד אחד ואל המקומיות הים תיכונית מצד שני – לבין המסורות והסיפורים עליהם גדל אהרן, קבע במידה בה את מקומות באמנות הישראלית .

אהרן זנח לזמן מה את העבודה בעץ ועבר לעבוד באלומיניום וברונזה, מעבר שהיה כרוך גם בשינוי נושאי יצירתו.  
אהרן התבסס כאמן מוכר בעל סגנון משלו ונפתחו תערוכות רבות מיצירותיו בארץ ובעולם. בשנת 1971 התארח לחצי שנה ב"סיטה" בפריז, והיה יו"ר אגודת האמנים ברושלים בשנים 1974 – 1975.

אהרן מעיד על עצמו שעבדתו עמדה תמיד בסימן החתירה להרמוניה, ליופי הנגלה לעין המתבונן. זרות לו מגמות הפירוק וביטול האובייקט ששלטו אז בתרבות ובאמנות. יצירותיו הוצבו במקומות ציבוריים כמו המינקת בביה"ח "הדסה", עמוד העץ באוניברסיטת ת"א, שלושת השערים באוניברסיטת קולומביה. עבודתו "מנורת השואה" הוענקה לוותיקן ע"י האגודה היהודית – אמריקאית להבנה בין-דתית. בשנות השמונים והתשעים אהרן יוצר בברונזה ועץ, ובעשור הראשון של האלף השלישי הוא חוזר לסגנון הפיגורטיבי בפסלי העץ ומפסל צורות מינימליסטיות שהורחקו מהם הפרטים ונותרה המהות בלבד.
אהרן חי עם רחל, שותפתו לחיים בשכונת עין-כרם בירושלים.
 
קישור לאתר האינטרנט של האמן: http://www.tria.co.il/Aharon-Bezalel-Gallery.asp

לאחרונה יצא לאור ספרו להניח ברכה בהוצאת יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים. הספר מכיל את זיכרונותיו מחיי משפחתו והקהילה היהודית בהראת, ומהשנים הראשונות בשכונת בית ישראל בירושלים הם נושאיו של ספר זה.
על השקת הספר שנערכה ב- 4 בפברואר 2010 במכון יד בן -צבי, ירושלים

הערב היה מפגש מרתק של אנשים וזכרונות. צבי יקותיאל דיבר על זכרונות מהחצרות, מהשכונה ומאנשיה, ד"ר יצחק בצלאל ציין את ייחודה של הקהילה בהאראט ('לא היה גבר אפגני אחד שלא ידע קרוא וכתוב, דבר מיוחד במינו שלא היה מצוי  בקהילות רוסיה ופולין למשל שהצטיינו בדברים אחרים'),  צילה זן-בר סיפרה את סיפורה של נֵמֶקֶה, המופיעה  בספרו של אהרן בצלאל, והרצתה על הצפנים התרבותיים שהועברו מאם לבת בקהילה, טלי בצלאל ליוותה את הערב בשירתה.
שירת 'אל רם חסין יה' נרגשת מפי בני משפחת בצלאל והקהל חתמה מפגש חם בערב ירושלמי סגרירי.


צילה זן-בר צור מספרת את סיפור נֵמֵקֶה בערב השקת הספר "להניח ברכה"
 
 

משמאל: אהרן בהרצאתו בבית אב"א בפברואר 2010. לצידו בנימין בן דוד עורך כתב העת אב"א 
את ספרו של אהרן בצלאל "
להניח ברכה
בהוצאת יד בן צבי, על זכרונותיו מהראת,
ניתן לרכוש ביד בן צבי 02-5398835
או בהנחה אצל משיח בצלאל בחולון, טל. 054-2606337,
ואצל יוסי בצלאל בתל-אביב, טל. 0544-809428


אהרן מארח בביתו את זרגונה ראסה (Zarghona Rassa), עתונאית מוסלמית מאפגניסטן
המתגוררת בלונדון, בנובמבר, 2010. השיחה התנהלה בדארי 
בסוכתו של אהרן בצלאל בעין כרם, סוכות תש"ע, שרים "שער אשר נסגר" 
בסוכתו של אהרן בצלאל בעין כרם, סוכות תש"ע, אהרן מספר סיפור בגילקי 
Share by: