בית הקברות בהראט
בית הקברות היהודי בהראת, אפגניסטן
תיעוד מצולם מבית הקברות היהודי בעיר הראת שבאפגניסטן
בשנים האחרונות שופץ בית הקברות היהודי בהראת, גם נבנתה חומה סביבו למען לא יפלשו אליו וגם שופצו קבריהם של אבותינו הטמונים שם. שומר בית הקברות מזה 3 דורות הוא עבדול עזיז והוא הפותח את הדברים. סוליימאן אליו הוא מתייחס בדבריו הוא שלמה יקותיאל שנסע מספר פעמים להראת כדי לפקח על עבודות השיפוץ.
על בית הקברות כותב בן-ציון יהושע-רז:
'בית חיים', כינוי לבית קברות המובא לראשונה ב'ספר מצוות קטן', מעיד כמאה עדים שמצבותיהם של שוכני עפר הן הוכחה לחיים שהיו ונגדעו. המצבות מספרות את סיפורה של הקהילה. אנו לומדים על תקופת חייה של הקהילה, על מצבה החומרי, על תוחלת החיים, על האישים שחיו בה ועל עוד מגוון עדויות דמוגרפיות ואתניות. קהילה שמהגרת או עולה ארצה משאירה אחריה אוצרות, שהחשובים בהם הם בתי-הכנסת ובתי העלמין. יהודי אפגניסטן תמיד ערגו ועלו לארץ ישראל. בית העלמין המרכזי שבהראת, שהותירו אחריהם, היה לדאבון הלב שדה משחק של תושבי המקום. גם פגעי האקלים תרמו להרס קברים ומצבות.
ביוזמה מבורכת של יהודים אפגנים ובראשם שלמה יקותיאל, שהגיע פעמים אחדות לאפגניסטן חרף הסכנות, ועשה לשיקום המקום ולגידור חומת בית העלמין. צילום הווידאו מבית העלמין בהראת שצולם זה לא מכבר הוא עדות יהודית מרגשת על קהילה ייחודית.
***
להלן תרגום לעברית של צילום הוידאו בבית הקברות בהראת.
הראיון תורגם ונערך ע"י תמר ודינה כהן.
מרואיין א': המקום הזה הוא בית קברות של יהודים. פעם יהודים היו גרים בבאזאר עראק כ-13,000 משקי בית. המקום הזה בידינו 3 דורות ותבוא עלינו הברכה שאנחנו משרתים את המקום לבקשת סולימאן.
הקיר הזה ממולנו לפני 3 שנים בערך סידרו את זה תודות לסולימאן. השנה שוב הוא סידר.
טוב עשיתי שאני יגעתי ואני שמח שאני משרת את סולימאן ואת אלה שמגיעים מארצות אחרות. אם אני מסדר את המקום ואם לא מסדר, המקום הזה שייך ליהודים.
הבתים שנמצאים בתוך בית הקברות שייכים ליהודים. אנחנו גרים בבתים האלה. במשך הזמן הם נהרסו ואנחנו בנינו ושוב נהרסו ושוב בנינו.
מרואיין ב': אני האחראי על עבודות בנייה של הקיר. הקיר הקודם היה עשוי מבוץ והוא נהרס. ועדה של יהודים מניו יורק החליטה לבנות קיר עמיד מלבנים. אורך הקיר 145 מטר, גובהו 3 מטר ורוחבו 40 ס"מ. חצי מטר תחתון של הקיר עשוי אבנים ו-2.5 מטר הנותרים עשויים לבנים. בית הקברות הזה נחשב למקום היסטורי.
לפני 504 שנים נמצא בגרמניה, בהמבורג, ספר ובו כתוב שבדרום הראט במשעול פר-אז-קו, יש בית קברות יהודי. בהתחלה היה שטח של כ-7 דונם (?) ואחרי המלחמות השטח נהיה קטן יותר והוא 6.1 ובמתחם הזה יש מקום ל-2,000 קברים.
נמצאו פה 250 אבנים שנפלו מהקברים. סיכמנו עם סולימאן שקודם נשקם את הקיר ואחר כך נטפל בקברים השבורים וההרוסים.
שאלה: מה התועלת בבניית הקיר?
מרואיין ב': הקיר תוחם בתוכו את בית הקברות שלא יפלשו לתוכו השכנים וגם שנשמר ההבדל בין הרחוב, לבתי השכנים ולבית הקברות. לפני שבנו את הקיר המערבי, נכנסו ילדי השכנים ושיחקו כאן והיו מקיימים משחקי כדורגל.
אני מבקש שלא ישכחו את המקום הזה, שתמיד יחשבו עליו, ואנחנו מודים למוקירים שבונים את המקום.
מרואיין א': את הבורות האלה שאתם רואים זה מקום של כתבי הקודש שלהם (גניזה). בכל שנה כאשר הספרים שלהם היו ישנים ובלויים היו מביאים אותם לכאן (קוברים בבור). יש רק 3 מקומות אחד כאן ואחד שם ועוד אחד כאן.
לפני שבועיים התחילו לבנות את הקיר הזה. הביאו אבנים מאד טובות, הביאו לבנים מאד טובות, מלט טוב, פועלים מקצועיים שעובדים בקפדנות ובמסירות.
אני מקווה שנסדר גם את הקברים ואת העשבים שצמחו. המקום הרוס מאד ודורש טיפול.