קורות זמנים ועונג לשבת מאת הרב מולא מתתי'ה גרג'י

על קורות זמנים ועונג לשבת | מאת הרב מולא מתתי'ה גרג'י
וספרים נוספים שכתבו בניו
הביא נינו אביגדור גרג'י

הספר "קורות זמנים" המקורי היה בכתב ידו של מולא מתתי'ה גרג'י, בדיו שחורה, באותיות עבריות בכתב יהודי פרסי. בכל עמוד כ 30 שורות והדפים ממוספרים באותיות א"ב. הספר נשמר בצורת ספר מכורך, 11X18 ס"מ.  הספר נכתב בשנת 1893, אך הוסיף פרטים עד 1904עם פטירת חתנו ישראל. 
הספר עוסק במאורעות שפקדו את יהודי אפגניסטן וסביבתה, מזמן עלילת אנוסי משהד, 1839, עד שנת תרנ"ז, 1892.
בשנת 1970 פרסם ראובן קשאני את חלקים ב'ו-ג'  של "קורות זמנים" בדפוס רפאל חיים הכהן עם תמונת הרב מולא מתתי'ה בשחור לבן על הכריכה. 


          על הספר "עונג לשבת" 

 הספר "עונג לשבת" המקורי, עם הקדשות של מולא מתתיה, כשמו כן הוא , דרושים ורמזים לתורה, הפטרות וחמש מגילות. 
העותק הראשון נרכש עי ציון בן ישראל במקור ונקנה עי הרב בנימין גרג'י נכדו של מולא מתתי'ה בשנת 1952, והוא מכר אותו לאבי ישעיה גרג'י בשנת 1954, אדר תשי"ד: "הספר הקדוש הזה מסרתי לבן דודי היקר מר ישעיא גרג'י נרו יאיר", ואבי כתב: "קניתי את הספר הנחמד מבן דודי היקר בנימין מר בנימין גרג'י, אדר ב', תשי"ד.
העותק השני נמכר בשנת 2016 במכירה פומבית בסכום של 800 דולר. הספר ניתן עי מולא מתתיה לבנו מולא יוסף, ויש בו הרבה הקדשות והערות בכתב יד: בן פורת יוסף, שיזכה הוא ובניו וכל זרעו ללמוד וללמד. הבן יוסף כותב: באנו לעיר הקודש קודם פסח, שנת תרעא, 1911...מתנה מאת מאת מור אבי... ושמות ילדיו: משה, בנימין, אהרן, מאיר, יפה, יוכבד...יום שנולדה בתי היקרה יוכבד , א' באלול תרפ"ד, 31-8-1924, .
בנימין בנו של יוסף, הכין והוציא לאור מהדורה חדשה של "עונג לשבת", עם הסכמות של הרב עובדיה, וכן הוציא לאור מהדורה שנייה של הספר "עדות ביהוסף" של אביו יוסף. על ספר תהילים, בשנת 1972, הרב עובדיה כתב בהקדמה על הרב יוסף גרג'י: עוד בילדותי זכיתי להכירו כאיש המעלה, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, ומתנהג בחסידות.

מתוך אתר המכירות הפומביות Bidspirit אשר מכר את העותק המקורי של הספר "עונג לשבת"

עונג לשבת - ירושלים, תרע"ג - הקדשת המחבר מולא מתתיהו גרג'י, רבה הקדוש של יהדות אפגניסטן, לבנו רבי יוסף מלמד גרג'י - הערות רבות בכתב יד
ספר עונג לשבת. ירושלים, תרע"ג. מהדורה ראשונה, נדירה ביותר. הספר כולל שלושה חלקים, אשר לכל אחד מהם שער מיוחד:
עונג לשבת - ביאורים על פרשיות התורה.
תהילות לדוד - ביאורים על ספר תהילים.
בית המקדש - ביאורים על המשניות.
בנוסף לחיבורים אלו נדפס מאמר "תולדות הרב הגאון הקדוש חיד"א זלה"ה".
הביאורים המובאים בחלקי הספר נאספו ע"י מולא מתתיהו גרג'י, רבה הנערץ של העדה היהודית באפגניסטן, מתוך חיבוריהם של כמה מגדולי ישראל, ובעיקר מהחיד"א, ממדרש שוחר טוב ומרבי עמנואל חי ריקי. חלק מהביאורים על פי הפשט וחלקם על פי תורת הקבלה.
הספר זכה להסכמות מגדולי הרבנים הספרדיים בארץ: רבי יעקב שאול אלישר, רבי נחמן בטיטו, רבי אליהו משה פאניזיל ורבי אליהו מאני, רבה של חברון.
בהקדמתו לספר ובחתימת הספר מביא המחבר מחידושיו שלו בענייני אגדה ופנימיות התורה.
בסוף הספר מאמר "קורות זמנים", שבו מתאר המחבר את קורות חייו באופן מפורט לפי סדר השנים (נדפסו לאחר מכן באריכות רבה יותר בספרו הנקרא "קורות זמנים").
בעמוד השני בספר נוסח מודפס של הקדשת המחבר. במקום המיועד לכך השלים בכתב יד קודשו הקדשה לבנו, רבי יוסף מלמד גרג'י, "בן פורת יוסף", "שיזכה הוא ובניו וכל זרעו ללמוד וללמד...". רבי יוסף מלמד, כפי שנדפס בשער, הוא שהגיה והוציא לאור את הספר.
בשער הספר רשם רבי יוסף מלמד בכתב ידו: "באנו לעיר הקודש קודם פסח של שנת תרע"א. יהי רצון שנזכה לשנים רבות ונעימות. אנחנו וזרענו וזרע זרענו לעבודתו וליראתו בריוח והצלחה אכי"ר. הצב"י יוסף מלמד בן עט"ר כמה"ר מתתיא פה ירושת"ו, שנת ותאזרני שמחה אכי"ר". "מתנה מאת מו"ר אבי כמה"ר מתתיא". כן רשם גימטריות שונות.
לאורך הספר הערות רבות בכתב ידו של רבי יוסף מלמד, שבהן תיקן והגיה מילים מסוימות, ובעיקר הוסיף חידושים ופירושים נאים משלו בהקשר לביאורים שהביא אביו. ההגהות וההערות ברובן על פי פנימיות התורה, וכוללות גימטריות ורמזים. חלקן כתובות בדיו וחלקן בעיפרון. בדף הראשון שבו העיר הערותיו, רשם: "אש"ל גימ' אני יוסף מלמד".
לאחר פטירת רבי יוסף מלמד גרג'י ירש בנו, רבי בנימין גרג'י (שהוציא לאור את חיבורו של אביו "עדות ביהוסף") את הספר. עותק זה שימש אותו בהכנת המהדורה החדשה של הספר לדפוס. מצורף בספר פתק בכתב ידו ובו תכנית עימוד המהדורה החדשה וכן מצוינות ההוספות שיובאו בה (ביניהן: "המלצה של הרב הראשי הרב עובדיה", "תמונת המחבר" ועוד). לאורך הספר פתקים שונים המעידים על פעילותו הציבורית של רבי בנימין גרג'י.
המחבר, חכם מולא רבי מתתיה גרג'י (תר"ה-תרע"ז) היה רבה של קהילת יהודי הראת שבאפגניסטן. נולד כבן למשפחה של רבנים מאנוסי משהד שהיגרו לעיר בשנת ת"ר כדי שיוכלו לשוב ליהדותם. עלה ארצה ברגל עם משפחתו בשנת תרס"ו והתיישב בירושלים בשכונת הבוכרים. בשנת תרס"ח מונה לרב הראשי של הקהילות הבוכרית והאפגנית בעיר. נודע בגודל חסידותו וקדושתו.
חכם מולא יוסף מלמד גרג'י (תרכ"ט-תרצ"ז) נולד בהראת. את רוב תורתו למד מפי אביו. היה בקי בנגלה ובנסתר, ידע את חכמת הדרשנות, היה מוהל, שוחט וחזן. בשנת תרס"ג ביקש לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר בעיר מירוו (מרב) שבבוכרה, שם הייתה קהילה יהודית גדולה. מנהיגיה הפצירו בו להיות להם רב העיר. הוא ניאות, ושמש כרבם במשך שבע שנים. בשנת תרע"א, כשלוש שנים לאחר עליית אביו לארץ ישראל, עלה גם חכם יוסף גרג'י לארץ ישראל. ספרו היחיד הוא "עדות ביהוסף" - פירושים ודרשות על ספר תהילים. הספר יצא לאור עולם בירושלים בשנת תרפ"ו, וזכה להסכמת רבי יוסף חיים זוננפלד. על שמו הוקם בית המדרש "תפארת יוסף" בשכונת הבוכרים בירושלים. מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב עליו בהסכמתו למהדורה השנייה של הספר "עדות ביהוסף": "עוד בילדותי זכיתי להכירו כאיש המעלה, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומתנהג בחסידות".
יז, רט, לו, [2] דף.




הספר "חנוכת ציון"
הספר "חנוכת ציון" , נכתב על ידי סבי מולא יחזקאל גרג'י והוצא לאור בשנת 1914 בדפוס החדש של רפאל חיים הכהן. נקרא כך, מכיוון שיש בו פיוטים על חנוכה , והשם ציון בגימטריא שווה ליחזקאל 156.
הספר מכיל דינים ורמזים לחנוכה ופורים וגם פיוטים, עם מעורבות של אביו מולא מתתיה בספר,עם הסכמה וחתימה, ובסיום הספר תוספת של "קורות זמנים", סיפור הריגתם של 13 סוחרים יהודים מהראט בעיר מאימנה, בין בלך להראט בשנת תרל"ו, 1876.
מצאתי את "חנוכת ציון" בתוך ספר "אזהרות". העותק שבידי כנראה נכרך ע"י אבי ז"ל ישעיה גרג'י, בגלל מצב הספרים הבלוי, כך ששניהם נכרכו יחד. "אזהרות" נכתב ע"י הרב סימן טוב מלמד ,ומולא מתתי'ה ובנו מולא אשר הוציאו לאור  את "אזהרות"בדפוס אברהם משה לונץ בשנת 1896 בעת ביקורם בארץ. הספר הובא להראת כשי לאנשי הקהילה, וכך כתב מולא מתתי'ה בהקדמה לספר: 
"אברך את ה' שזיכני לעלות לארץ ישראל ואמרתי בליבי לעשות איזה מצווה לזכות את הרבים ולהיות לי לזכרון וגמרתי בליבי להדפיס האזהרות". 
הספר נכתב בעברית ופרסית באותיות עבריות, יש בו פיוטים נעימים לשבת ,לברית מילה ולכבוד הרשב"י-רבי שמעון בר יוחאי.
בסוף הספר כלול עמוד אחד של "קורות זמנים",  בו מסופר על המצור על העיר מאימנה בחודש אדר 1876, שם היו 40 סוחרים יהודיים מהראט ו-13 מהם נהרגו בהתקפה.






סיום הספר חנוכת ציון וכתב ידו של ישעיהו גרג'י המספר על פציעתו
הסכמת הרב מולא מתתי'ה גרג' לספר "חנוכת ציון"
קורות זמנים בסוף הספר "חנוכת ציון"
ספר האזהרות ובו נמצא הספר "חנוכת ציון"
הערות לכתבה ניתן לשלוח ישירות לאביגדור גרג'י    avigdorgargy@gmail.com 
Share by: