ברכת היו"ר ראש השנה 2017

ברכת היו"ר


משנכנס אלול – חודש הרחמים והסליחות – היה היהודי האפגאני חש בכל ישותו את הימים הנוראים הקרבים ובאים. הוא פשפש במעשיו, תיקן מידותיו ובלב כנוע חש את חומרת הימים. קול השופר שהבקיע שערי שמים עורר אותו ללכת לסליחות לאחר חצות הלילה ועמו ילדיו הרכים, כדי להרגילם למצוות. בתקופה הזאת הרבו לתת נדבות. סוחרים שסחרו בערים רחוקות חזרו לעירם כדי לחגוג את החג בחיק משפחתם.
עוד בימי קדם שלטה בראש השנה נימה של רטט ויום דין. זהו יום של חילופי משמרות: השנה היוצאת על ברכותיה וקללותיה, שהם כבר נחלת העבר, ובואה של השנה החדשה שאין אנו יודעים
מה טמון בה. זהו יום הדין לכל באי עולם. האדם היהודי מתחנן ביום זה לפני בורא עולם, תוקע בשופר, פותח שערי שמים ומבקש שאלוהים יזכור אותנו ויפקוד אותנו לטובה ובלשון התפילה: "ותיתן לנו מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון". שליח ציבור, יהודי ירא שמים, התפלל בקול בוכים ובשברון לב שר את הפיוט 'אחות קטנה' והציבור סיים ב'תחל שנה וברכותיה'.
 מי ייתן והשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של הגשמת המשאלות לטובה, לפרט ולקהילה ולכל עם ישראל, והעדה הקטנה שלנו תמשיך להתרפק על מורשת האבות והאימהות שלנו המוצאת את ביטוייה באתר שלנו. 
לסיום, אני מבקש לברך אתכם בסגנון של אבותינו ואימותינו: תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות. 

שלכם כתמיד,
בן-ציון יהושע-רז

נ.ב.
ואל תשכחו לערוך 'מועד ביני' זה בסוכתו של זה.
ערב ראש השנה תשע"ח

Share by: