ערב הגניזה האפגנית


הגניזה האפגנית בספריה הלאומית
כ"ז בטבת, תשע"ד
30.12.13



מח'וראסאן לאפגניסטן
חגיגת גילוי הגניזה בספרייה הלאומית
מאת ד. בן-רפאל
 
עדות לחיים יהודיים ולפעילות כלכלית על דרך המשי נמצאה לא מכבר במערה במחוז סמנגאן, לא הרחק מהעיר באלך באפגניסטן. עד כה נתגלו כ-150 קטעים של כתבי יד יהודיים בעברית, בערבית-יהודית, בפרסית-יהודית ובערבית. העולם היהודי נרעש מהתגלית. לנגד עיניהם ראו החוקרים וסוחרי העתיקות את הגניזה הקהירית, שבה נתגלו כ-100,000 קטעי גניזה, ששינו את פני חקר מדעי היהדות ותחומים רבים אחרים.

הספרייה הלאומית 'הפכה עולמות' כדי שאוצרות אלה יגיעו לגנזים שלה וישמשו בסיס למחקר רב-תחומי. במאמץ ישראלי ובינלאומי הגיעו לספרייה הלאומית קטעים מן האוצר הזה. ביום 30 בדצמבר 2013 חגגו קהילות האזור יחד עם הספרייה הלאומית את דבר התגלית הזאת. ציבור גדול וביניהם מאות מבני הקהילה האפגנית, הבוכרית והפרסית באו לאירוע המרשים שארגנה הספרייה הלאומית, בשיתוף פעולה עם האתר האפגני ומרכז אב"א. הערב התקיים על רקע הוויטראז' של חתן פרס ישראל, הצייר מרדכי ארדון ולצלילי להקת ה'קוואליה', המבצעת פיוטים מהמסורת של יהודי אפגניסטן עם כלים אוטנטיים ובלבוש הולם.

ראשון המברכים היה ד"ר שלמה חיזק, נשיא אב"א, שסיפר על הקמתו של מרכז אב"א, ששם לו למטרה לעסוק בקהילות איראן, בוכרה ואפגניסטן. מרכז אב"א מקיים פעילות ענפה לרבות הוצאת שנתון מדעי בשם אב"א, בעריכת בנימין בן-דוד. ד"ר חיזק שיבח את העושים במלאכה, החושפים את קורותיהן ויצירתן של הקהילות איראן, בוכרה ואפגניסטן, כדי שאלו יהיו חלק בלתי נפרד מהמורשת הכלל יהודית וישראלית.

הסופר וההיסטוריון של מרכז אסיה, בן-ציון יהושע-רז, אמר דברים בשם יהודי אפגניסטן בארץ ובחו"ל. הוא סיפר על קהילות הסוחרים, שחיו ופעלו על דרך המשי ובצד עיסוקיהם הם היו מובילי תרבות בין מזרח למערב ובין מערב למזרח. הם העבירו במסעותיהם: דתות, שפות, סיפורים ופתגמים, אמנות, מוסיקה, פילוסופיה, רפואה ומדע ויצירות מופת. הוא ציין כי תגלית הגניזה באפגניסטן, מצטרפת לתגלית הארכיאולוגית של בית הקברות בג'אם-גור-פירוז-קו, מהשנים 1249-1012. אלה גם אלה מלמדים על הקשר ההדוק שבין בבל לקהילות היהודיות במזרח אסיה ובמרכזה.

בהמשך דבריו ציין יהושע-רז, כי בשל הפלישה המונגולית, פוגרומים, מגיפות, הגירה והמרת דת בכוח הזרוע – אבד היישוב היהודי הקדום הגדול, שחי ופעל בח'וראסאן – שמו הקדום של האזור. הקהילה חודשה רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 על-ידי פליטים שברחו מפרס השיעית שאנסה אותם לאסלאם אל אפגניסטן הסונית הסובלנית יותר. וכך קמה והייתה קהילת אפגניסטן בעת החדשה.

חייהם באפגניסטן לא היו קלים. הם היו קרבנות של כיבוש פרסי, של הגליות, של מלחמות ח'אנים ושל פרעות. היישוב היהודי הנרדף חי ב'משולש הישרדות', שכלל את איראן, בוכרה ואפגניסטן. הם נדדו מנקודה לנקודה במשוש הזה כדי למלט את נפשם וכדי לעשות חיל במסחר. למרות סאת הסבל, הם הקימו קהילות לתפארת. יצאו מקרבם גדולי תורה, שחשבו עברית וכתבו עברית. באפגניסטן, שלא היה בה דפוס עברי, התפתחה מסורת של העתקה וקליגרפיה של כתוּבוֹת ו'דַסְתַכִּ'ים, שבהם הביאו פיוטים עבריים מפרי יצירתם המקורית או בתרגום לפרסית-יהודית. קורותיהם של יהודי אפגניסטן נכתבו בזמן אמת בעברית על ידי מולא מתתיה גרג'י, בעל הכרוניקה 'קורות זמנים'. קמו כאן פרשנים לתורה, למדרשי חז"ל לתהילים. בן-ציון יהושע-רז סיפר עוד, כי כשליש מבני הקהילה, וביניהם בעלי מעמד כלכלי איתן, עלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. רבים אחרים גנבו את הגבול והקימו את ביתם בארץ ישראל. מהקמת המדינה ועד לכיבוש הסובייטי עלו ארצה כל יהודי אפגניסטן, למעט שארית הפליטה. בסך הכול כ-5,000 נפש.

הוא ציין, כי תוך דור או שניים יוצאי אפגניסטן התערו בכל תחומי החיים בארץ ובחו"ל. רבים מבניה ובנותיה בארץ הגיעו לתפקידים בכירים במשק, בדיפלומטיה, בשירותי הביטחון, בצה"ל, בתעשייה, בכלכלה ובמקצועות חופשיים, במו"לות האקדמית ובאקדמיה בכלל. נכדותיה ונינותיה של האישה האפגנית, שנבצר ממנה ללמוד, מגיעות בימינו לתואר שלישי, לדרגת אלוף משנה בצה"ל ולתפקידים בכירים במשק ובמקצועות החופשיים. זאת קהילה גאה במורשת התרבותית שלה, מתרפקת על עברה באתרי אינטרנט שהקימה בירושלים (בניהולה של בת העדה אתי עמית. יו"ר: אריה גול) ובניו-יורק (בניהולה של בת העדה אסנת גד), המשמשים מקור לידע על הקהילה ועל בניה ובנותיה. המורשת המוסיקלית זוכה להשמעה עד היום וזוכה לביצועים מודרניים. קמו מקרבה סופרים וחוקרים המספקים לדור הצעיר מורשת אבות.

יהושע-רז הביע הוקרתו לספרייה הלאומית, שלמרות אמצעיה המוגבלים רכשה כתבי-יד המעשירים את אוצר התרבות של עם ישראל. "ראוי שכתבי-יד אלה יגיעו לספרייה הלאומית וישמשו בסיס מוצק למחקר רב-תחומי, שיחשוף פנים עלומות בתרבות ישראל ובתולדות עם ישראל", אמר והוסיף והודה, כי הערב המיוחד הזה מסמל יותר מכל את ברית הידידות שבין יהודי אפגניסטן לבין בית אוצר הספרים הלאומי של עם ישראל. בסיום דבריו, אמר: "אנו, יהודי אפגניסטן בארץ ובגולה, גאים במורשתנו הרוחנית וההיסטורית ומברכים את כל מי שיחקור, יפרסם ויפיץ מורשת זאת, שהיא חלק בלתי נפרד מן התרבות היהודית לדורותיה. ישר כוח לכל העושים במלאכה".
במהלך הערב סיפר המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית פרופ' חגי בן שמאי, חוקר הערבית-היהודית, על הגניזה מעבר לנהר הסמבטיון', על המאמץ להשיג את קטעי הגניזה ולהעלותם לירושלים ועל ראשית המחקר.
פרופ' שאול שקד, מגדולי החוקרים בעולם של הפרסית-יהודית, סיפר על חבל ח'וראסאן, השם שקדם לאפגניסטן, ועל התגליות שהתגלו שם במרוצת הדורות. הוא הזכיר את הקהילה בקאי פנג בסין, שמקורה ביהודים שהיגרו מח'וראסאן.

מר ל' אלכסנדר וולף, אספן וחוקר יהודי ח'וראסאן לאור התגליות של הגניזה במאות ה-13-11, הביע את התפעלותו מהקהל הרב, שהתקבץ רק כדי לחזות ב'כמה קרעי תעודות' מלפני אלף שנים. הגיע הזמן שנחקור לא רק את השפות היהודיות: יידיש ולדינו, אלא גם את הפרסית-יהודית ואת הערבית-יהודית".
צעיר הדוברים, היה החוקר אופיר חיים, שניתח והציג כמה מן התעודות המסחריות בפרסית-יהודית, שמקורן כנראה ממשפחה יהודית שעסקיה התנהלו בעמק במיאן ובגזני שבאפגניסטן של ימינו.

הערב החמים והמרגש הזה היה בניגוד גמור לערב הירושלמי הקר, ששרידי שלג עדיין מצויים בו פה ושם. ביטוי לתחושה הנלבבת שליוותה את הערב, נתנה הלהקה האתנית 'הקוואליה', שליוותה את עצמה בכלים אפגנים ושרה משיריהם של יהודי אפגניסטן ששרו מסביב לשולחן השבת, ובשמחות משפחתיות וציבוריות. בסופו של הערב הצטרף הקהל הנרגש לשירת 'ההמנון' "אל-רם חסין יה", פיוט חביב במיוחד על יהודי אפגניסטן.

ד. בן רפאל

***

להלן תמונות שצילם בנצי בצלאל במהלך הערב
לצפייה בתמונות לחצו על החיצים בצידי התמונה

  • Slide Title

    חלק מהגניזה האפגנית

    Button
  • Slide Title

    חלק מהגניזה האפגנית

    Button
  • Slide Title

    הסופר וההיסטוריון בן-ציון יהושע מברך את הספריה הלאומית ואת קהל המשתתפים

    Button
  • Slide Title

    חוקר קטעי הגניזה מר אופיר חיים בהרצאתו המרתקת

    Button
  • Slide Title

    האספן והחוקר מר ל' וולף על דפי הגניזה

    Button
  • Slide Title

    חברי קבוצת הקאוואליה בפיוט בנוסח אפגניסטן

    Button
  • Slide Title

    הרב דייויד לואיס מצטרף בתרועת חצוצרה לפיוט "אל-רם חסין יה"

    Button
Share by: