דו"ח ועדת ביטון
דו"ח ועדת ביטון לכנסת בנושא יהודי ארצות ערב והאיסלאם
בפברואר 2016 מונה ארז ביטון על ידי שר החינוך נפתלי בנט לראשות ועדה שתציע כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי פורמליות, בתכנים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם". (ויקיפדיה. ערך ארז ביטון)
ארז ביטון (ויקיפדיה)
דברי בן-ציון יהושע בוועדת ביטון
עמודים 349-347
יהודי אפגניסטן
בן-ציון יהושע-רז
הקיום היהודי במרכז אסיה היה כרוך במאבק הישרדות מתמשך מול שנאת ישראל, פרעות ומגיפות. בתחכום
רב יצרו היהודים 'משולש הימלטות', שקדקודו טג'יקיסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן בצפון. אפגניסטן הייתה
הצלע המזרחית של המשולש ופרס-איראן הייתה הצלע המערבית. כשהתרחש אסון באחת מנקודות המשולש,
נטלו היהודיים את מקל הנדודים ואת מעט חפציהם ויצאו לחפש מקלט בתוך אותו משולש.
ראשית ההתיישבות היהודית באפגניסטן משולבת במסורות אגדיות מופלאות הרווחות עד ימינו באזור, לצד
שרידים ארכיאולוגיים, תיעוד מוסלמי ותיעוד יהודי. השבטים הפתאנים גאים במסורת הקדומה שלהם,
הקובעת כי אבות אבותיהם הוגלו מארץ ישראל והם שרידי עשרת השבטים האובדים, שלימים התאסלמו אך
שמרו על החוקה השבטית שלהם המזכירה את הסיפור המקראי. המסורות האלה מקבלות חיזוק לאור
התגליות – מצבות קבורה קדומות וכתובות סלע הכתובות עברית ופרסית-יהודית באותיות עבריות. לאחרונה
התגלתה בעמק במיאן גניזה מן המאה ה-9 ובה איגרות וכתבי יד בעברית, ערבית ופרסית, של יצירות מוכרות
ולא מוכרות מימי הביניים.
הכיבוש המונגולי של המאה ה-13 הכחיד תרבויות ויישובים עתיקי יומין: יישובים נעלמו, מערכות השקיה
קדומות נהרסו עד היסוד. רבים מן היהודים נטמעו באסלאם, והיישוב היהודי נעלם בשל מגיפות, השמדה וגלי
הגליה. גז ונעלם היישוב היהודי הגדול שפעל וסחר באזור, המוכר כדרך המשי. על היקפו של היישוב הגדול
באזור יש לנו עדויות של בנימין ומטודלה ופרשני ימי הביניים, שראו באזור הזה את חלח וחבור וערי גוזן
ומדי.
אנו שבים ומגלים את שרידיו של היישוב היהודי בחבל ח'וראסאן רק בשליש השני של המאה ה-19 בעקבות
פרשת אנוסי משהד שבצפון-מזרח איראן. בשנת תקצ"ט )1839 )נערך פוגרום במשהד, העיר הקדושה
לשיעים בתחומי איראן, שבו נרצחו 36 יהודים ועשרות רבות נפצעו. רכושם נבזז והקהילה נאנסה לקבל את
האסלאם השיעי. במשך 110 שנים חיו כמוסלמים למראית עין ושמרו על יהדותם בחדרי חדרים. דפוסי
החיים היהודיים בתוך חברה עוינת הם סמל לחיים יהודיים הראויים להתקבל כמסר חינוכי בעם היהודי.
כמה אלפי אנוסים במשהד שילמו דמי לא יחרץ לכוהני הדת השיעים וברחו מזרחה אל אפגניסטן הסונית,
שהייתה סובלנית יותר לגבי אמונתם של היהודים. כך נוצרה הקהילה האפגנית של ימינו.
מלות המפתח לחיי היהודים במרחב היו אמונה דתית עמוקה ואהבת ציון ללא גבול. מאבקם העקשני לעלות
לארץ מלמד יותר מכול על יחסם לארץ ישראל מצד אחד ועל מצוקתם מצד שני. 'ירושלים', כינויה של ארץ
ישראל בפיהם של יהודי אפגניסטן, נישאה בפיהם בכל שנות גלותם. הם התפללו ושרו כדי להביע את ערגתם
לארץ ישראל. למעלה משליש מבני הקהילה עלו לפני הקמת המדינה בהעפלה היבשתית.
ידם הארוכה של הנאצים לא פסחה על אפגניסטן. מאות סוכנים נאציים פעלו באזור במגמה לנטרל את
הבריטים בהודו שבדרום אפגניסטן ואת הרוסים שבצפון אפגניסטן. הקהילה האפגנית עמדה על סף השמדה
ורק הפלישה הרוסית-בריטית לאיראן והאיום על אפגניסטן באוגוסט 1941 הצילו את הקהילה.
העולם היהודי המופלא שהקימה הקהילה הוא ששמר עליה. הייתה זאת קהילת סוחרים שקיימה חיי קהילה
עשירים שבמרכזם עמד בית-הכנסת, אמונות ודעות. מחזור השנה היהודי ומחזור חיי אדם הם פרקים מרתקים
בעולם התרבותי היהודי שבו התנהלו חייהם. מערכת החינוך שהקימו והמאבקים בין ישן וחדש הם נושאים
מעוררי עניין.
כמה מרבניה של הקהילה הם דמויות מופת מעבר לזמנם ומקומם, כמו המשורר והפילוסוף מולא סימן-טוב
מלמד, שיצירותיו 'אזהרות' ו'ספר חייאת אל רוח', חיי הרוח היו שגורים בפיות בני הקהילה. בולטת במיוחד
דמותו של מולא מתתיה גרג'י, בן למשפחת אנוסים שמצאה מקלט באפגניסטן. משפחת גרג'י ניהלה את
הקהילה ביד רמה והובילה את מערכת החינוך באפגניסטן. עם עלייתם המשיכו ללמד עברית במשך יובל שנים
בתלמוד-תורה 'בני-ציון' בשכונת הבוכרים בירושלים. הם יצרו בעברית הרבה לפני ימיו של אליעזר בן-
יהודה. ללמדך, שאם הספרים נכתבים עברית הרי אוכלוסיית היעד של הספרים האלה שולטת בעברית. מולא
מתתיה מגלה בקיאות עצומה בלשון העברית. בידיו הייתה ספרייה גדולה שהגיעה אליו מן העולם היהודי. הוא
יצר בעברית ספרים בתחומי הפרשנות וכתב כרוניקה שבה תיעד דבר יום ביומו את סיפורה של הקהילה על
כל המאורעות שנחתו עליה ובכרוניקה נוספת תיעד את עלייתו לרגל לארץ ישראל. הוא לא רק כותב עברית
אלא גם מחדש בה. עד היום אין מונח מקביל למילה 'סליק', ומולא מתתיה גרג'י קורא ל'סליק' 'מטמונית',
שבה מטמינים דברי ערך. גם בנו מולא יוסף גרג'י מתגלה כמחנך מצוין ופרשן של ספר תהילים. לאורך
חיבורו הוא מביא דוגמאות ואירועים מהנעשה באפגניסטן ובארץ ישראל בימי מאורעות תרפ"ט בחברון
ובמאורעות הדמים של שנת 1936 ,שבו נרצח רב הקהילה. ולא יאמן, הוא גם יוצר משנה, שבה הוא מעלה
את מעלותיה של ארץ ישראל לעומת הגלות המרה. אהבת ציון וציונות נכרכו בחייהם של יהודי אפגניסטן.
חלל האצ"ל הראשון שנפל בקרב הוא יעקב רז הי"ד, שעלה מאפגניסטן זמן קצר לפני כן והצטרף כמו רבים
מבני העדה לאצ"ל. בשנת 1938 נשלח הבחור בן ה-18 לעיר העתיקה בירושלים מחופש לסבל חורני ועל גבו
סל ובו מטען נפץ כבד שבו ביקש האצ"ל לחסל את המופתי הירושלמי. אותו יום היה יום שביתת מסחר. ראו
ב'סבל החורני' מפר שביתה והפכו את הסל שלו. או אז גילו את המטען וסכינאים ערבים רדפו אחריו
בסמטאות העיר העתיקה ודקרו אותו 16 דקירות. הבריטים חילצו אותו ואשפזו אותו בבית החולים הצבאי
במגרש הרוסים. כדי לא להסגיר את שולחיו יעקב רז התיר את התפרים שלו מתחת לסדין ומת טבול בדם חרף
העין הפקוחה של שומריו מסביב. אורי צבי גרינברג כתב עליו ביידיש ובעברית את הפואמה: 'אגדת יעקב
רז'. הנה כמה שורות:
צִיֹון הלֹוחֶמֶת, צוִי לְלֹוחֲמיִך: עָּמֹוד
ּכְמֹו חיָּלִ ים בִשְפָּתִיִם סְגּורֹות, כפִי חֺק,
לְטֶקֶס הָּאֵבֶל לְנֶפֶש חיָּל בר כָּבֹוד.
אָּנֺכִי בְפֹולִין עֹומֵד ומְספֵר מֵרָּחֹוק:
בְאדְמת מלְּכֵנּו דָּוִד טָּמנּו גְוִּית
הנֹוֵקם יעקב רז, המנתחִ לְנתחים
אֵין גלְעֵד משיִש בְהר הזֵיתִים על בֹורֹו,
אֵין בְנֹות יְרּושָּליִם עֹולֹות לְהצִיע פרָחִים- - -
אֶת השִיר אֲנִי שָּר לִכְבֹודֹו וְסֹודֹו,
כִי הֵן פֶסֶל מִשיִש עָּלָּיו לֺא יּוקָּם.
אך בִלְבּוש הּגֹואֵל, שֶּיָּבֹוא בְהֹודֹו,
גם שֵם הנֹוקֵם יעֲקֺב רָּז יְרקָּם.
וְבִנְקמת כל הָּדם, גם דמֹו ינָּקם.
לבוב א' מרחשוון תרצ"ט
לבוב א' מרחשוון תרצ"ט