יום עיון על יהדות אפגניסטן באוניברסיטת בר-אילן

בס"ד

יום העיון על "יהדות אפגניסטן: זהות ומורשת"

יום העיון על "יהדות אפגניסטן: זהות ומורשת" אשר התקיים במרכז דהאן שבאוניברסיטת בר אילן ב 2 בנובמבר 2014 היה יום עיון מאלף ומרגש כאחד. הקהל מילא את האולם מפה לפה, המרצים היו מרתקים, הקוואליה הלהיבה את הקהל בפיוטים אפגנים, במיוחד כמובן בפיוט אל רם חסין – יה, והמפגש עם המכרים היה החלק המהנה לו ציפו כולם בהתרגשות רבה.

תודה לפרופ' ירון הראל יו"ר הועדה האקדמית של מרכז דהאן על קיום יום העיון, תודה לאורה קובלקובסקי ואיילת חזן המארגנות מטעם מרכז דהאן, תודה לפנינה לואיס, תמר וולף וזאב יקותיאל מצוות אתר האינטרנט של האפגנים ותודה לאנשי בית אב"א שסייעו אף הם להצלחת
יום העיון. תודה גם לאביגדור גרג'י מניו יורק אשר שלח תרומת השתתפות בהוצאות הכנס.

ההרצאות הועלה ליוטיוב ע"י מרכז דהאן, אוניברסיטת בר אילן

כנסו ליוטיוב וכתבו : מרכז דהאן יהדות אפגניסטן והקטעים יעלו

לדוגמא לחצו על קישור זה


****

להלן תקצירים של חלק ההרצאות:


הרצאת ההיסטוריון והסופר בן-ציון יהושע-רז :

על 'אהבת ציון וציונות אצל יהודי אפגניסטן'  

 משא נפשו של היהודי האפגני הייתה תמיד 'ירושלים' – מונח שחבק בתוכו את ארץ ישראל כולה. מגיל רך למדו התלמידים עברית והוכשרו להתפלל ולקרוא בחומש. רבני העדה חיברו ספרים בלשון העברית, שהודפסו בירושלים. מולא יוסף מלמד גרג'י מציג בפירושו לתהילים משנה ציונית מסודרת, שמסקנתו היא שמתוך הסבל של ארץ ישראל הנפש מזדככת ומחזקת את האמונה באל. מילדותם שרו בני העדה פיוטים עבריים שבהם תפילה לקץ הגלות, לקיבוץ גלויות, לביאת המשיח, לבניית המקדש וחידוש הקרבנות. מאמצע המאה ה-19 עולים רבים לרגל ונקשרים לארץ ישראל ועד מהרה הם מתיישבים בארץ. הפעילות הציונית מוצא ביטוייה בהפצת השקל הציוני. האיגרות שהם משגרים לארץ מצביעים על ידיעתם המופלגת בעברית מודרני, על אהבת לארץ ועל כמיהתם לעלות אליה.


****

הרצאתה של זיוה קורט :

שטיחי מלחמה אפגניים
 
ראשית, מעט מידע על שטיחים אפגניים מסורתיים: אנשי אפגניסטן, ובעיקר האפגניות נוהגים לטוות שטיחים בחוטים מצמר כבשים על נולי עץ. המוטיבים המופיעים בהם נעים ברצף שבין צורות גיאומטריות מופשטות לבין מוטיבים צמחיים השאולים מהטבע, ואחרים.

מקור שטיחי המלחמה האפגניים אינו ידוע. חוקרים רבים סבורים שראשיתה של מסורת זו במחצית המאה העשרים, לאחר המצאת רובי הקלשניקוב ב-1947, או AK-47. טוות אפגניות הפכו את טוויית השטיחים המסורתית לאיקונות מלחמה מורכבות ומפתיעות, שבהם הומרו הדגמים הדקורטיביים בדימויי מלחמה. במהלך הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979, טוות השטיחים האפגניים גילו ששטיחים בהשפעת הלחימה באפגניסטן, הפכו לסחורה מבוקשת בקרב החילות הרוסיים. מאוחר יותר בתחילת 2001, החלה היקסמות של החילות האמריקאים ממלאכה עתיקת יומין זו. וכך במהלך של יותר מיובל שנים של קונפליקטים צבאיים, פוליטיים וחברתיים באפגניסטן, שטיחי מלחמה שהינם מיזוג של עבודות יד עתיקות וסמלי מלחמה מודרניים הכוללים מטוסים, טנקים, טילים, רובים ועד כלי לחימה מצאו דרכם לשווקים, לאספנים, לגלריות ולמוזיאונים.

ההרצאה מלווה בדימויים
****


המברכים ח"כ ד"ר שמעון אוחיון יו"ר ועדת ההיגוי של מרכז דהאן, 
פרופ' מירי פאוסט רקטור האוניברסיטה, מר אהוד גול שגריר ישראל בדימוס, לשמאלו פרופ' שאול שקד.


פרופ' שאול שקד בהרצאתו על חיי הקהילה היהודי באפגניסטן במאה ה-11


מר אופיר חיים בהרצאתו על יהדות אפגניסטן בימי הביניים לאור מסמכי הגניזה האפגנית


תמונה מהרצאה של פרופ' ברכה יניב על מסורות עתיקות שנשתמרו בבית הכנסת האפגני
זיוה קורט בהרצאתה על שטיחי מלחמה אפגנים



רב שיח: חינוך ואתוס בין אפגניסטן וישראל: המשכיות ושינוי. מימין לשמאל:
ד"ר צילה זן-בר צור, ד"ר חן ברם, גב' זילפה כהן, גב' אורית סימנטוב, מר שלמה בצלאל



חברי הקאוואליה ירון פאר, שמעון לב טהור, דניאל וויט בשירת אל רם חסין-יה, אליהם הצטרף בשירה ספונטנית איש מהקהל




אנו מביאים כאן את תגובתה של הגולשת נחמה מישאלי:

שלוםברצוני להודות לעורכי הכנס , על היוזמה המבורכת, בהעלאה למודעות, עדה כה צנועה ולא מתלבטת וכן על הרמה הגבוהה של הנואמים והנושאים המענינים והמגווניםהקהל הרב שנכח במקום, העיד על ההתענינות הגורפת, ועל הצמא לדעת עוד על העדה הנעימה הזו.בשל הנסיבות הפוליטיות, אפגניסטן מזוהה בתודעת ההמונים, יותר מכל בשל התמורות בחיי העם האפגני והמצב הפוליטי הקשה בו נתונה האוכלוסיה הדוממת.אנחנו כצאצאים ליוצאי אפגניסטן, כמהים לשמוע ממקור ראשון על אפגניסטן האחרת , על חיי היהודים, מנהגי העדה, שיריה וכו'.ואכן, הכנס הזה, נתן תשובה ערכית ומקיפה לכך, ותרמה מאד הלהקה הנפלאה שהנעימה לנו שירים ונעימות הצרובים בזיכרון המשפחתי, ובאחת הביאו אותי למחוזות הילדות שבהם שרו שירים ליד שולחן השבת, שירי חתונות, שירי חגים, נעימות שפיזמה סבתא זילפה, בעודה עסוקה בעבודות הבית. אנחנו כחברות בשגי"א, מברכות על כל מפגש, כל טיול , כל שיח תרבותי ונקווה להמשך פעיל ומבורך.אם יורשה לנו, רצינו לבקש להקרין את הסרט על חיי העדה, שדודתי שרה, נמנית בין שחקניה, וכן להציע, לערוך מפגשים לאו דווקא עיוניים, אלא ערבי שירה, כשהכיבוד יהיה על הבאים, מכל טוב מאכלי העדה.כמו כן, אולי אפשר להקדיש כינוס רק על נושא גסטרונומי. אני בטוחה, שלרבים יש מה להציע , ללמד וללמוד.אולי אפשר גם לקיים כתות לימד ושחזור השפה. גם זה נושא מעניין.אשמח לשמוע תגובות. ועד אז, ברכותינו והבעת תודה על הכל. גם על הכיבוד המושקע בכנס.כותבת נחמה מישאלי ומצטרפת לכל אחותי מרים שערי




אוניברסיטת בר אילן, מרכז דהאן, בשיתוף צוות האינטרנט "יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות"
עורכים יום עיון בנושא יהודי אפגניסטן: זהות ומורשת

Share by: