טבת תשע"ו

דצמבר 2015

לפני שנים ספורות החלו להופיע בשוק העתיקות טקסטים בעלי אופי יהודי שמקורם בצפון-מרכז אפגניסטן. מרבית הטקסטים נכתבו בפרסית באותיות עבריות (פרסית-יהודית), אך ניתן למצוא כאלה ששפתם ערבית-יהודית ועברית. בשל כך, זכו טקסטים אלה לכינוי "הגניזה האפגאנית". עם זאת, חלק ניכר מן הטקסטים נכתבו בפרסית באותיות ערביות, וישנם אף כאלה שנכתבו בערבית. 

היקף קבוצת טקסטים זו עומד להערכתנו על כמה מאות של דפים מסוגים שונים: מכתבים, תעודות משפטיות, פנקסי סוחרים, שירה, פירושי מקרא, קטעי תפילה ועוד. בשנת 2013 רכשה הספרייה הלאומית עשרים ותשעה דפים מתוך קבוצה זו. אוסף הספרייה הלאומית מכיל מסמכים מסוגים שונים (תעודות משפטיות, מכתבים, קטעי שירה, רשומות מסחריות ודף מפירוש לספר ישעיהו), שנכתבו בארבע שפות (פרסית-יהודית, ערבית-יהודית, פרסית וערבית). 

 טקסטים אלה בכלל, ואוסף הספרייה הלאומית בפרט, הם עדות מיוחדת במינה על נוכחות יהודית לפני הפלישה המונגולית (ראשית המאה השלוש עשרה לסה"נ) בכ'וראסאן, אזור רחב ידיים שהשתרע במזרח איראן ובצפונה ובמרכזה של אפגניסטן. עד לתגלית זו התבססו ידיעותינו על אודות יהודי כ'וראסאן על מספר ממצאים ארכיאולוגיים, כמו קבוצת המצבות שנמצאו במחוז ע'ור שבמרכז אפגניסטן, ועל אזכורים אקראיים בחיבורים שונים מימי הביניים. עתה פותחת "הגניזה האפגאנית" צוהר לעולמם של יהודי כ'וראסאן.

בחינה של טקסטים אלה מלמדת שלפנינו חלק מארכיון של משפחה יהודית אמידה שישבה במחצית הראשונה של מאה האחת עשרה לסה"נ בעיר באמיאן, עיר במרכז אפגניסטן של ימינו. שני האנשים ששמם מופיע תכופות בקורפוס זה הם אבו נצר יהודה בן דניאל ובנו, אבו אל-חסן סימן טוב. מספר רב של מכתבים בעניינים אישיים ובענייני מסחר נשלחו אל אבו נצר ואל בנו. ממכתבים אלה ניתן ללמוד על קשריהם של השניים עם קרוביהם ומכריהם שישבו בערים אחרים במחוז כ'וראסאן, בייחוד בבלך שבצפון ובע'זנה שבדרום, בירת השושלת הע'זנוית אשר שלטה באותו הזמן על כ'וראסאן. 

שמו של האב, אבו נצר בן דניאל, מופיע גם בכמה עשרות תעודות משפטיות אסלאמיות שנכתבו בפרסית. מרבית התעודות המשפטיות הן תעודות הודאה בחוב, שבהן מודים אנשים שונים שהם חייבים לאבו נצר בן דניאל כמות מסוימת של תוצרת חקלאית או סכום כסף, אך יש גם תעודות העוסקות במכירת אדמות או בחכירתן. לצד המכתבים והתעודות המשפטיות, ניתן למצוא בקורפוס זה מספר רב של דפים ובהם רשומות הנוגעות לענייני מסחר. רשומות אלה כוללות בדרך כלל שמות של בעלי חוב ואת פירוט החוב. סביר להניח שמדובר בשרידים של פנקס/י סוחרים בבעלות אבו נצר בן דניאל.

מתוכן המסמכים הללו ומאופיים עולה כי משפחתו של אבו נצר בן דניאל עסקה במסחר בקנה מידה מקומי עם תושבי כ'וראסאן המוסלמים והיהודים. עד כה, לא נמצאו עדויות למסחר החורג מן "המשולש" בלח'–באמיאן–ע'זנה. מסמכים אלה מצביעים גם על כך שאבו נצר ובנו החזיקו באדמות ביישובים עירוניים וחקלאיים שונים במחוז כ'וראסאן. מתקבל על הדעת כי השניים החכירו את אדמותיהם בתמורה לתוצרת חקלאית או כסף.

אנו מניחים כי אבו נצר ובנו היו בעלי מעמד חברתי גבוה מתוקף היותם בעלי אדמות, ולא רק בקרב יהודי האזור אלא גם בקרב המוסלמים. זאת ניתן ללמוד בכבוד הרב שרוחשים להם שולחי המכתבים השונים ואף משיר שבח בפרסית שהוקדש לאבו אל-חסן סימן-טוב שנמצא כעת באוסף הספרייה הלאומית.

בנוסף לחומר התיעודי שהוזכר לעיל, המשקף את חיי היום-יום של בני משפחה זו, ישנם דפים רבים מתוך יצירות דתיות וספרותיות שונות שעשויים לחשוף היבטים שונים מחיי הדת והתרבות של יהודי כ'וראסאן. למשל, חקר הטקסטים העוסקים בענייני הלכה, הכתובים בפרסית-יהודית ובעברית, ילמדו אותנו על השתייכותם הכיתתית של בני המשפחה, ומכך גם על קשריהם עם קבוצות יהודיות שונות המוכרות לנו ממקורות אחרים. קורפוס זה מכיל גם שרידים נדירים ביותר של מספר פירושים ותרגומים למקרא שנכתבו בפרסית-יהודית. בהקשר זה ראוי לציין כי באוסף הספרייה הלאומית ישנו דף מפירוש רב סעדיה גאון (מ. 942 לסה"נ) לספר ישעיהו בערבית-יהודית. יש להניח כי בעתיד יימצאו דפים נוספים מחיבור זה ומחיבורים אחרים בערבית-יהודית. הימצאותם של חיבורים בערבית-יהודית ובערבית עשויה להצביע על ידיעת השפה הערבית בקרב חלק מבני המשפחה. יתכן מאוד שהמשפחה הגיעה מאזור דובר ערבית, אולי מאחת מקהילות בבל, והשתקעה בכ'וראסאן במהלך המאה העשירית.

בקורפוס זה ניתן למצוא גם קטעי שירה, כמו שיר השבח לאבו אל-חסן סימן-טוב שהוזכר לעיל, פיוטים בעברית וכן מספר שירים בפרסית-יהודית, הבולט שבהם הוא קינה בת שמונה עמודים שנכתבה לאחר מותו של אחד מנכבדי הקהילה. גם קטעים מתשובותיו של רב סעדיה גאון לחיוי הבלכ'י – כולל כאלה שלא היו ידועים לנו עד כה – קיימים ב"גניזה האפגאנית".

המגוון הרחב של מסמכים אלה ממחיש לנו את החשיבות הגדולה הטמונה ב"גניזה האפגאנית" כמקור לתחומי מחקר שונים, אך בראש ובראשונה לחקר ההיסטוריה של יהודי אפגניסטן בימי הביניים. בימים אלה נמצאת העבודה על אוסף הספרייה הלאומית בשלב מתקדם. עם זאת, ראוי לציין כי עדיין רב הנסתר על הגלוי ואנו מקווים כי בעתיד יירכשו שאר הטקסטים על מנת שנוכל להרחיב את ידיעותינו על יהודי חבל ארץ זה.