במלאת 30 למותו של זאב בכ"ט באדר, חבריו מעלים את זכרו ושולחים תנחומים למשפחה.

זאב לקה בדום לב ונלקח לבית עולמו בכ"ח בשבט תשפ"ו, עת חגג בצפון יום נישואין עם אשתו נרדי.

על מותו שמעו כל מכריו ואוהביו בהפתעה מוחלטת, בהלם ובתדהמה.

עוד צובט הלב להספידו, עוד לא השלמנו עם מותו, עוד תור המילים יגיע.

זאב היה חבר צוות מרכזי באתר האפגנים, היה אחראי על יחסי הציבור ולא היה מתאים ממנו לכך.

במלאת שבעה למותו אנו מביאים מעט מדברים שאמרו עליו חברי צוותו באתר "יהודי אפגניסטן"

וכך כתב על עצמו:

בתארי המקצועי אני משתדל להיות אדם. בנוסף - בעל תעודת שף מאיגוד השפים הישראלי

עצמאי, יועץ וחונך עסקי ומתפעל מערכי מזון במט"י ירושלים

בן לאלנתן יקותיאל ולרחל יקותיאל לבית בצלאל שהם "פְּסַאר חָאלֶה דוֹחטַאר חָאלֶה"

נכד לשמואל וצביה בצלאל ז"ל ולאסתר ועמנואל אגאג'ון יקותיאל ז"ל

נין ליפה ומישאל גול ז"ל, בנימין ושושנה בצלאל ז"ל, שלום ולאה יקותיאל ז"ל

יליד ירושלים מתגורר במודיעין

"לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה"

ואלו הדברים:

האח דרור יקותיאלי

אחי האהוב, זאביק,

ריח הקציצות שטוגנו בטיון השחור, לצד האורז שעל הפתילייה במטבח הקטן בבית של סבתא צביה בצלאל שלנו, בשכונת בית ישראל – היו הריחות הראשונים שזאביק, אחי, נשם אל ליבו. ממי שהיה ישראלי־ירושלמי בכל הווייתו, אימץ בחיבוק כובש את המסורת המופלאה של יהדות אפגניסטן, ונשא אותה על כפיו בגאווה ענקית.

היה אוהב לומר על עצמו: "אני הראטי אפגני", ולקח על כתפיו את התפקיד של פרזנטור העדה. לא רציונל הוביל אותו, לא "מה יצא לי מזה" ולא "מה יאמרו". תשוקה לאנשים, תשוקה והוקרה למסורת, לאנשים, למנהיגים ולמאכלים – שאותם לא הפסיק לרגע לתווך לכל סביבתו.

פירגן לסביבתו בלי שום חשבון, בשמחה, בגיל ובשירה. באתר הזה אתם יכולים לקרוא על מתכונים של העדה שעליהם זאב כתב, ושעליהם נעשתה כתבה מרשימה במגזין נחשב. הוא דאג שהצילומים המרהיבים יהיו בכלים של בית סבא וסבתא, ושיצולמו בביתו המיוחד של אהרון בצלאל, האמן.

כשהיו באים אורחים לארץ, זאביק טרח ללוות אותם, להסביר ולתווך את עדתו גם לעולם. מפעל אנתרופולוגי שלם העמיס על כתפיו, ופתח לבבות רבים. לזאביק לא היו מחיצות – מבחינתו כולנו רקמה אנושית אחת. לב נקי של לתת ולתת ולתת, ואהבה מלאת תשוקה לאדם.

עשייה רבה בתחומים רבים השאיר אחריו, ונגיעות שמחות בלב המונים. באתר הזה שלנו היה גאה, עסק והיה מעורב מיום לידתו, ופירגן לעשייה המבורכת

הרב רפאל בצלאל:

כוס תנחומים

תנחומיי הכנים למשפחה הנכבדה משפחת יקותיאל
על פטירת היקר באדם, ידידי ואהובי איש חי רב פעלים
זאב ז"ל חבל על דאבדין
המנוח היה איש ישר דרך עניו וצנוע
מקבל כל אדם בסבר פנים יפות
בחגים ובמועדים היה טורח ומתקשר אלי
מברך אותי ודורש בשלומי
כל פעם שפגשתי אותו
ראיתי איש שיחה נעים הליכות
חז"ל אומרים כשבאה נשמה לעולם האמת
אומר בורא עולם לפמליה שלו צאו וראו
מה אומרים הבריות עליו
נוח לבריות נוח לשמיים
  כמו המנוח
יה"ר שזכות מעשיו הטובים תעמוד למשפחה כולה
ויהיה מליץ טוב למשפחתו ולעם ישראל
שנזכה לשלום ושלוה בארצנו
יהי זכרו ברוך

נשיא ועד העדה מר ראובן קשאני:

מאד הופתעתי ומאד הצטערתי לשמוע שזאב יקותיאל הלך לעולמו.

רק לפני כשבועיים בא לבקרני בביתי.

בן למשפחה פעילה ועסקנית, בן נאמן לעדתו ותמיד התעניין ושאף לדעת עוד ועוד על עבר העדה.

יהי זכרו ברוך!

בן-ציון יהושע, יו"ר אתר האפגנים:

לפני כשבועיים הלכנו לבקר את ראובן קשאני. זאב היה מלא מרץ. הוא היה גאה בעדתנו. זאב יחסר לנו

צבי גיל (גול):

זאביק

חזל אומרים שהנשמה בשעה שהיא יוצאת מן הגוף קולה הולך מסוף העולם ועד סופו. ורבי פנחס לאחר מות אחיו הוסיף כי נשמתו של אחי שובר ארזים ועוקר אילנות. כל מה שציטטתי כמו נאמר על זאביק שכן מותו הפתאומי והבלתי צפוי שבר את ליבנו ועיקר את החיות מגופנו שנותר כגוף ללא נשמה. זאביק היה משכמו ומעלה גבר נאה גבוה מאיר פנים חייכן ובדחן ישר והגון. חבר טוב ושכן טוב עם לב גדול שמכיל הכל הוא מוכן לעזור לכל אחד. הוא היה "פרח" - באפגנית גול התגאה בשם ולכן גם הכין את החוברת על משפחת גול שממשיכה את המפעל שאבי עשה עם עץ משפחת גול. התגאה מאוד בסבא רבה מישאל גול ובצאצאיו. הכין ערכה מיוחדת לשם כך וכך הנציח את זכרו ואת זכר כל המשפחה ועטף אותה עם מטפחת אפגנית שאותה אני מצרף כאן. את הערכה הוא הביא אליי הביתה בגאווה רבה מאוד, שמחתי ונהניתי לקרוא את מה שכתוב בו וזה נשאר לדורות הבאים. סבו יקותיאל אגאג'ון היה חבר של הסבא שלי ואבא שלי למרות הבדלי הגיל. אלנתן ז"ל היה בדיוק כמו זאביק בנו, חביב שנון נחמד מאיר פנים זאת ירש זאביק. גם ביני לבינו למרות ההפרש בגיל נקשרנו זה בזה ואכן השתתפתי גם בחתונה שלו  ובאירועים נוספים שנפגשנו. זכור לי כאשר הוא בא אליי הביתה הוא ראה את אשתי מכינה תבשיל מיד בא למטבח ושאל מה את מכינה כאשר אמרה לו ביקש ממנה הביאי לי בבקשה בקבוק יין יבש ומיד את מחצית הבקבוק מזג לתוך הסיר. אשתי נבהלה והוא, בשלווה אמר

תראי איזה אוכל תקבלי וכך באמת היה. בהזדמנות זו הוא גם נתן לה כל מיני טיפים לתבשיל טוב כי באמת זאביק היה שף מומחה וידוע. היה מוכן תמיד לעזור לשמח והחיוך לא סר מפניו הנאות. והיום אנו אומרים " היה איש וראו איננו עוד".

 גדול מאוד מאוד הכאב, היה איש הוא איננו עוד, ושירת חייו באמצע נפסקה

עוד שיר מזמור אחד היה לו והנה אבד המזמור לעד  וצר וצער מאוד."
אני יודע שכולם אהבו אותו וחז"ל אמרו כל מי שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה ממנו. תהיה נשמתו הזכה והטהורה צרורה בצרור החיים. 
ולבני משפחתו שהוא מותיר אחריו - תנוחמו

אהוד גול:

זאביק ז"ל היה נינו של מישאל גול ז"ל אחיו הבכור של סבי דניאל גול ז"ל.

קשר הדם הזה בינינו יצר את ההכרות והידידות העמוקה שנרקמה לאורך עשרות שנים. היה בו קסם אישי רב וגאווה עצומה על מורשתו המשפחתית והלאומית.

הפעם האחרונה בה היינו בקשר לפני כשנתיים כאשר ביקש עזרתי מול ידידים שלי מהממשל הקודם באפגניסטן לאפשר יציאה של חבר אישי שלו, מוסלמי, יחד עם משפחתו מהמדינה השסועה. לצערי, לא הצלחתי בכך לנוכח אכזריות ממשל הטאליבן, אבל זאביק הוכיח לי שוב כתמיד את לבו הרחב, החמלה ואהבת האדם שאפיינו אותו כל חייו.

יהי זכרו ברוך!

ד"ר זיוה קורט:

זאב יקותיאל זיכרו לברכה,

זאב איש נעים הליכות, תמיד מעורב בעשייה של אנשי ונשות העדה, חווה, הביע דעתו והעלה על הכתב ברשת. דאג ליידע באשר לאירועים שונים כמו למשל האירוע בספריה הלאומית על גירוש יהודי ערב, לצרף קישור, ולעדכן כשנדרש.

בנוסף נענה לפניות של חוקרים על אפגניסטן, ולהעביר להם חומרים.

בכתיבתו היה חיובי כל העת. "כולם ברוכים", "תבורכו כולם" אלו הברכות שנהג לסיים עמן בסיומו של אימייל.

וכמובן, בשלן מעולה בעסק שלו מזון למחשבה, יעוץ ויזום ואימון עסקי ואישי

מצער לכתו. תנחומים לאשתו נרדי ובתו מאיה לאימו רחל ולאחיו דרורי ורענן שיבדלו לחיים טובים וארוכים.

יהי זיכרו ברוך

 אייב מור:

אני המום !

לראות את המודעה, מה זה אדם צעיר ?

זאב יקותיאל, חבל ועצוב מאד איך אדם צעיר באופן יחסי ככה הלך לנו מתחת לידיים ?!

אחד מהאנשים הטובים ביותר שאני הכרתי במשך ימי חיי !

אני בשוק ! עצוב מאד!

זאב היה אדם מיוחד במינו !

התכונות הבולטות והשקופות אצלו, בין היתר, הן:

עזרה לחברים, לידידים ולזולת. התכונה הזאת, הייתה אמיתית!

ראינו זאת בהיכרות הראשונה איתו, ומייד הרגשת הנה זכית בחבר אמיתי. 

הפסדנו חבר, אדם פעיל למען החברה והסביבה. 

אדם כמו זאב, היה צריך להישאר אתנו פה, לפחות לעוד חמישים השנים הבאות . 

אברהם מור 

ניו-יורק 

עו"ד ענת דיל:

זאב היה גאה מאד במורשת האפגנית - יהודית שלו ועשה הכל כדי לשמר את המורשת הזאת. הוא היה ילד נצחי שמח וחייכן שאהב את כולם ורצה לשמח את כולם. כשאני נזכרת בדמותו חיוך עולה על פני. עליו נאמר בפרקי אבות ״כל שרוח הבריות נוחה הימנו...״

ידע להעריך ולפרגן לעשייה של אחרים. 

כל כך קשה לדבר עליו בלשון עבר. יהי זכרו ברוך.

אביגדור גרג'י מניו יורק:

מעולם לא פגשתי את זאב יקותיאל, אך תמיד הרגשתי קרוב אליו, הרגשה טובה וחמה, כאח לי, אהבתי לכתוב לו בפרסית, והערכתי מאוד את תרומתו הגדולה למען העדה האפגנית והחברה בכללה, היה לו חיוך מקסים ואהבה רבה לזולת, קיוויתי מאוד לפגוש אותו ולבקר אותו בביתו, נדהמתי לשמוע על מותו בלא עת, יהי זכרו ברוך

ד"ר צילה זן-בר צור:

תנחומי לב רבים.

כמה עצוב.

אני רחוקה (במזרח) ולבי קרוב ודומע.

זאביק היקר, חכם הלב, הנדיר, החייכן והחד פעמי.

מנוחתו בגן עדן

נעמי כהן:

חבל על דאבדין ולא משתכחין יהי זכרו ברוך לעד

בנצי בצלאל:

זאב בן דודי היה לי כאח, קשה לי, אני לא מוצא את המילים בסערת הרגשות, בהפתעה הנוראה והלא צפויה הזו.

זאב היה של כולם, איש של אנשים, מחבר וסוחף עם אנרגיה ושמחת חיים, יהי זכרו ברוך, עדיין לא מעכל את לכתו

תמר וולף גול:

איזה צער להיפרד מאדם כל כך שמח, מלא מרץ חיוניות וסקרנות. לא נתפס.

תנוחמו מן השמים

פנינה לואיס:

נדהמתי, הלב שלי נקרע לשמוע זאת,

ממש לא להאמין צעיר ועליז היה, זוכרת אני שיחות שלי עמו ,תמיד עם חיוך

ברוך דיין אמת

צבי יקותיאל:

מנוחתו עדן

מירי קורט:

מה כותבים על מי ששירת חייו באמצע נפסקה, שירת חייו, כמו גם הצחוק, השובבות, החברות הטובה.
לא הרבה ישבנו יחד, אך פעמים מעטות אלה היו תמיד מלאות טוב לב, הומור, מילים מפרגנות, וגם כמובן טיפים נפלאים מהידע הרב שלך באומנות הבישול, תנוח על משכבך בשלום איש יקר, מוקדם מדי, חבל מאד

משה בצלאל:

שמעתי שהוא נפטר, והצטערתי מאוד לשמוע. היה בחור נהדר. ליקט מסמכים על מורשתנו, על זאת הערכתי אותו מאוד. הכרתי אותו דרך הטלפון וה whatsup. בזמנו ביקש ממני חומרים לגבי אירועי עבר בעדה. תנחומי למשפחתו

:PROF. MAGNUS MARSDEN

Unfortunately, I wasn’t able to spend a great deal of time with Ze’ev but the few days I did will remain with me forever. Ze’ev introduced me to the nooks and crannies of Jerusalem’s Bukharan Quarter, pointing out not just important sites but also its smells and unique tastes. He was generous, good-humoured and kind-hearted, treating me not as a visitor but, rather, close friend. I came to understand that Ze’ev was a person whose humanity and sense of moral duty to support those in need knew no bounds

: Dr. AHMED AZIZI 

I just read online that Zeev is no longer with us. I can’t believe it; it's so sad .I still can't believe it. I first met Zeev in 2018, and we had always kept in touch since then. We last chatted on Thursday of last week. I remember our walk together in Jerusalem last year very well, as well as his humor and uniqueness. I can't imagine how this could have happened. May God bless him, and may his soul rest in peace

: Dr. THOMAS LOY

Ahmad came to me with the very sad news about our friend Zeev Yekutiel. I am so sorry to hear about this loss. May loving memories bring strength for his relatives and friends. And may Zeev rest in peace

דלית שחף:

זאביק יקר ואהוב 

הסבתות שלנו היו אחיות. סבתא צביה וסבתא מלכה. משפחה מפוארת. 

אנחנו התחברנו יותר לקראת סוף שנות התשעים, עבדתי איתך בעסק הקייטרינג המיוחד שיצרת. הייתי נוסעת איתך לעבוד במטבח באבן ספיר, ריח התרנגולות באוויר והטבע המופלא שתמיד אהבת והתרגשת ממנו פורח סביב. למדתי ממך את התשוקה לבישול, והכרתי את האיש היצירתי, הרגיש והמוכשר שאתה. כל דבר שנגעת בו היה מלא התייחסות אישית מלאה ביצירתיות והומור. אזכור אותך תמיד. ת.נ.צ.ב.ה. 

אם תפגוש את אמא שלי (שרה רבי ז"ל) שם בשמיים בגן העדן של האפגנים תתן לה חיבוק חזק ממני. גם היא אהבה אותך מאוד. 

אתי עמית:

את זאב הכרתי לראשונה בערב החגיגי שערכה נעם ברעם בפתיחת התערוכה "בואי כלה" במוזיאון ישראל.
זאב היה ממונה על הכנת והגשת אוכל אפגני לקהל בעת ההפסקה.
בהמשך ראיתי את אהבתו לעדה, למנהגיה, לעברה ולאנשיה, והבנתי שזה האיש אשר יתאים להקים אתי את אתר "יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות". אבל, אמר לי זאב, יש לי הפרעת קשב קשה, עדיף שתיפגשי עם אחי דרורי ואתו הדברים יזרמו ביתר קלות . וכן היה. היתה זו בערך שנת 2018.  פגשתי את דרורי שאכן סייע רבות בהקמת האתר ואחזקתו בשנים הראשונות, וזאב היה המוציא והמביא, שותף מלא  למפגשים ולכנסים, לאיסוף המידע, לחיבורים בין האנשים, ואירח בחפץ לב חוקרים שבאו מחו"ל ללמוד ולהכיר את אורחות האפגנים היהודים.
זאב הכין כתבות מרתקות בנושאים שונים: על הדסתק, הוא ספר הלימוד בבית המדרש בהראת (https://www.afghanim.co.il/newpage51), על הניב הגילכי
( https://www.afghanim.co.il/newpage45), על אפגנים מוסלמים שלא חששו להגיע לארץ עוד טרם ימי הטאליבן ונפגשו עמו
( https://www.afghanim.co.il/newpage50), על בתי הקברות בהראת וקאבול (https://www.afghanim.co.il/newpage97), אותם תיווך באמצעות דודו שלמה יקותיאל יבדל"א ,על בישול ואפייה ומתכונים אפגניים (https://www.afghanim.co.il/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C ),  על הבוחצ'ה של משפחת גול-בצלאל-יקותיאל, (https://www.afghanim.co.il/pages25)

 ועוד ועוד. הכל מצוי באתר.

זאב היה אדם בלתי ניתן לחיזוי, מצחיק, שובב, דואג, מפרגן, מתלוצץ, ולדבריו: "כנראה כולם עברו בשדות האופיום..."
 
בדצמבר ביקש להיפגש עמי בנושא העברת חומר לספריה הלאומית. אמר לי "קשה לי, למרות הבריאות הפגומה שלי, לתפוס את עצמי בן 70 במאי, מבאס. הכי טוב להיות צעיר ויפה וחכם ומשכיל ומישהו אמר לי וגם אשכנזי. לא מסכים על האשכנזי. עניתי לו: "נדבר אחרי שאצא בחיים מבית החולים", אמר: "כולם להירגע בסוף כולם מתים"
יהי זכרו ברוך
תנחומי לרחל אמו, לאשתו נרדי, לבתו מאיה ולאחיו דרור ורענן